ברכת יצחק ליעקב
בראשית פרק כז, פסוקים כח - כט
א. | מדברי המדרש |
1. |
בראשית רבה ס"ו: ר' אחא אמר: וייתן לך אלהותא. אימתי? - לכשתצטרך לה. הדא הוא דכתיב: "ויאמר: ה' אלוהים זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה האלוהים" (שופטים ט"ז כ"ח). אמר לפניו: ריבון העולמים! הוי זוכר לי אותה הברכה שבירכני אבא: "וייתן לך אלוהותא".
|
2. |
תנחומא ישן תולדות י"ד: "ויתן לך האלוהים" מהו "האלוהים"? בדין. אם היה ראוי לך - ייתן לך, ואם לאו - לא ייתן לך. אבל לעשו לא אמר כך. אלא "משמני הארץ יהיה מושבך", בין צדיק ובין רשע - ייתן לך. למה? אלא כך אמר יצחק: עשו רשע הוא, ויעקב הצדיק, אפילו עושה מצווה ומתייסר, אינו קורא תגר אחר מדת הדין, אבל הרשע אם עושה מצווה אחת או התפלל ואינו נענה, הוא מתחיל לומר: "כשם שהתפללתי לפני עבודה זרה, ולא מצאתי ממש, אף לפני הקדוש ברוך הוא התפללתי, ולא מצאתי ממש". וכן שלמה אמר כשבנה בית המקדש...
|
3. |
בראשית רבה ס"ו (כ"ט): "אורריך ארור ומברכיך ברוך" ולהלן הוא אומר (במדבר כ"ד ט') "מברכיך ברוך ואורריך ארור"? אלא בלעם על ידי שהוא שונא – פותח בברכה וחותם בקללה, אבל יצחק על ידי שהוא אוהב פותח בקללה וחותם בברכה, אמר ר' יצחק בר חיא: הרשעים על ידי שתחילתן שלווה וסופם יסורים פותחין בברכה וחותמין בקללה, אבל הצדיקים – על ידי שתחילתן יסורים וסופן שלווה פותחין בקללה ומשלימין בברכה.
|