דברי משה שלא יוכל לשאת טרחם

1) פסוק ט'

ד"ה ואומר אליכם בעת ההיא לאמור: מהו "לאמור"? אמר להם משה: לא מעצמי אני אומר לכם אלא מפי הגבורה.

2) פסוק י"ב

ד"ה איכה אשא לבדי: אם אומר לקבל שכר – לא אוכל. זוהי שאמרתי לכם: לא מעצמי אני אומר לכם אלא מפי הקדוש ברוך הוא.

3) פסוק י"ג

ד"ה ואשימם: חסר יו"ד, לימד שאשמותיהם של ישראל תלויות בראשי דייניהם, שהיה להם למחות ולכוון לדרך הישרה.

רווה"ה,(ר' וולף היידנהיים) הבנת המקרא:

דע, כי המאמר הזה יסודו במדרש רבה ושם נאמר: "ואשימם" כתיב, שאשמותיהם של ישראל... ולא גרס חסר יו"ד, וגירסא זו נכונה...
ומצאתי במקרא כתב יד אשר לי בפירוש רש"י, שגרס חסר א'. ויש לכרות לה (=לגירסא זו) ברית, כי אמרה כדין וכהלכה.

4) פסוק י"ד

ד"ה ותענו אותי: חלטתם את הדבר להנאתכם. היה לכם להשיב: רבנו משה, ממי נאה ללמוד – ממך או מתלמידיך? לא ממך, שנצטערת עליה? אלא ידעתי מחשבותיכם: הייתם אומרים: עכשיו יתמנו עלינו דיינין הרבה. אם אין מכירנו – אנו מביאין לו דורון והוא נושא לנו פנים?

5) פסוק ט"ז

ד"ה בעת ההיא: משעה שמיניתים אמרתי אליהם: אין עכשיו כלשעבר: לשעבר הייתם ברשות עצמכם, עכשו הרי אתם משועבדים לציבור.

6) פסוק ט"ז

ד"ה ובין גרו: זה בעל דינו שאוגר עליו דברים.
דבר אחר: ובין גרו - אף על עסקי דירה, בין חלוקת אחים, אפילו בין תנור וכיריים.

7) פסוק ט"ז

ד"ה כקטון כגדול תשמעון: שיהא חביב עליך דין של פרוטה כדין של מאה. שאם קדם ובא לפניך לא תסלקנו לאחרון.
דבר אחר: כקטון כגדול תשמעון כתרגומו: שלא תאמר: זה עני הוא, וחברו עשיר, ומצוה לפרנסו, אזכה את העני ונמצא מתפרנס בנקיות.
דבר אחר: שלא תאמר: האיך אני פוגם בכבודו של עשיר זה בשביל דינר? אזכנו עכשיו, וכשיוצא לחוץ אומר לו: תן לו שאתה חייב לו.