ערי מקלט

גיליון זה הוא המשכו של גיליון מטות-מסעי תשט"ו שעסק בטעמי עיר המקלט בכללה.

פסוק כ"ה

"וְיָשַׁב בָּהּ עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל"

ומקשה אברבנאל:

למה תלה ישיבת הרוצח בעיר המקלט במות הכהן הגדול?

ואלה אחדות מתשובות המפרשים:

רשב"ם:

לפי פשוטו, כל ימי השופט הגדול, דוגמת (ישעיה י"ד י"ז) "אסיריו לא פתח ביתה".

רמב"ם, מו"נ ג פרק מ':

ותלה חזירתו במות האיש אשר הוא הנכבד בבני אדם והאהוב לכל ישראל; שבזה תנוח דעת הגואל אשר נהרג קרובו, שזה עניין טבעי לאדם, כל מי שתקראהו צרה – כשתבוא גם כן לזולתו כיוצא בה או גדולה ממנה, ימצא נחמה בזה על מקרהו, ואין במקרה מות בני אדם אצלנו יותר גדול ממיתת כהן גדול.

עקדת יצחק:

מפני שעיר מקלטו היא תחת ממשלת הכהן הגדול בכלל כל ערי הלויים, והם נתונים לו לכל עבודת הבית... וכשבא הרוצח לשם, זכה בו אדוני הארץ להיות כאחד מבני עירו לכל צורכי העיר: מסיה ועבודותיה, וראתה החכמה האלוקית שלא ימשול בו רק ימי מלך אחד, ולזה במות הכהן שהוא מלך עליהם ישוב אל אחוזתו.

ספורנו:   

כבר ביאר שהגלות היא על השוגג, ובהיות מיני השגגות בלתי שוות, כי מהן קרובות לאונס, ומהן קרובות אל המזיד, נתן לגלות זמן בלתי שוה בכל השוגגים, כי מהם שתהיה שגגתו מעט קודם מיתת הכהן, ומהן שימות הרוצח בגלות קודם שימות הכהן; וזה במשפט האל יתברך היודע ועד, שיענוש את השוגג כפי מדרגת שגגתו באמרו (שמות כ"א) "והאלוקים אינה לידו".

שד"ל:   

הנכון כדברי ספורנו, ואפשר לומר קרוב למה שכתב בעל מנחה בלולה: כדי שיהיה הכהן הגדול החדש אהוב לעם, ותרבה השמחה בקומו כי ישובו הגולים לארצם...