פרשת נח
שנת תשי"ח
"אלה תולדות נח"
בראשית פרק ו, פסוקים ט - יג
רש"י:
ד"ה אלה תולדות נח נח איש צדיק: הואיל והזכירו סיפר בשבחו, שנאמר (משלי י') "זכר צדיק לברכה".
דבר אחר: לימדך שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים.
רד"ק:
אלה תולדות נח: "תולדות" פירושו הקורות שקרוהו בדבר המבול ואחריו, וכן (בראשית ל"ז) "אלה תולדות יעקב", כי הקורות הם תולדות הימים, וכן אמר (משלי כ"ז) "כי לא תדע מה ילד יום".
| 2. |
מה ההבדל העקרוני בין שני פירושיו של רש"י? |
| 3. |
העתק את פסוקנו פעמיים, וסמנו בסימני פסוק בהתאם לכל אחד מפירושי רש"י. |
| 4. |
לפי הכלל, שאין רש"י מביא שני פירושים אלא אם כן לא נחה דעתו אף באחד מהם – מהי חולשת כל אחד משני פירושיו? |
| 5. |
המהר"ל מפרג, בספרו גור אריה על רש"י מקשה על סגנונו של רש"י בפירושו השני:
למה אמר "עיקר תולדותיהם של צדיקים" ולא אמר: "לימדך שתולדותיהם של צדיקים מעשים טובים"?
(וכן כתוב במקורו תנחומא נח ב':
"תולדותיו של אדם אלו מעשים טובים"
ולא נאמר שם "עיקר תולדותיו").
ענה לקושייתו ! |
| 6. |
האם מסכים רד"ק בפירושו למילת "תולדות" עם אחד משני פירושי רש"י או בחר לו דרך אחרת? |
| 7. |
כיצד מיושב הקושי שעמד בפני רש"י (שאלה 1) לפי דברי הרד"ק? |
פסוק ט'
"צדיק תמים היה בדורותיו"
תנחומא באבער נח ה':
מהו "בדורותיו"? יש דורשין לשבח ויש דורשין לגנאי. צדיק בדורותיו ולא בדורות אחרים. משל למה הדבר דומה? - אם יתן אדם סלע של כסף בתוך סלעים של נחושת, אותה של כסף נראית נאה. כך היה נח: נראה צדיק בדור המבול. יש דורשין אותו לשבח. כיצד? - משל לחבית של אפרסמון, שהייתה נתונה בקבר, והיה ריחה טוב, אילו היתה בבית - על אחת כמה וכמה.
|
הסבר, למה בחר הדורש לגנאי במשל המטבע (בדבר הניתן לראייה), ובחר הדורש לשבח בשמן אפרסמון (בדבר המפיץ ריח)? |
פסוק ט'
"צדיק תמים היה בדורותיו"
רש"י:
ד"ה בדורותיו: יש מרבותינו דורשים אותו לשבח, כל שכן אילו היה בדור של צדיקים - היה צדיק יותר. ויש שדורשים אותו לגנאי: לפי דורו היה צדיק, ואילו היה בדורו של אברהם - לא היה נחשב לכלום.
ופירש דבריו ר' מרדכי יפה, בעל "לבוש האורה" על רש"י:
ודע ששתי אלו הדעות, רוצה לומר הדורשים לשבח והדורשים לגנאי, נותנים לנח מדרגה אחת בצדקותיו, ואינם חלוקים במדרגת מעלת צדקותיו של נח, ולדברי שניהם לא היה אלא צדיק בינוני – אלא שזה הדורש לשבח ואומר, שכוונת הפסוק היא אם היה בדורות של צדיקים ולמד ממעשיהם -ודאי היה צדיק יותר גדול ממה שהיה, וזה הדורש לגנאי אומר פירוש "בדורותיו" – לפי דורו היה צדיק ומגנהו הפסוק לומר, שלא היה אדוק בצדקתו, שגם אם היה בדורו של אברהם, לא היה צדיק יותר, כי לא היה לומד ממעשיו ולא היה נחשב לכלום.
| 1. |
הסבר, אם כפי בעל לבוש-האורה שאין מחלוקת בין רבותינו באשר לאופיו וטיבו של נח – אם כן, במה נחלקו, עד שהגיעו לידי מסקנות מנוגדות? |
| 2. |
מה הן הראיות מתוך המסופר בפרשתנו (פרקים ו'-ז') ל"בינוניותו" של צדיק זה? |
| 3. |
היכן הולך רש"י בפירושו לפרקים ו'–ז' בעקבות הדעה שלא היה צדיק, אלא עד הגיע לדרגה בינונית בלבד? |
פסוק ט'
"את האלוקים התהלך נח"
רש"י:
ובאברהם הוא אומר (בראשית כ"ד) "אשר התהלכתי לפניו". נח היה צריך סעד לתמכו, אבל אברהם היה מתחזק ומהלך בצדקו מאליו.
בראשית רבה ל' י':
"את האלוקים התהלך נח" (בראשית ו ט) – ר' יהודה ור' נחמיה: ר' יהודה אמר: משל למלך שהיו לו שני בנים, אחד גדול ואחד קטן. אמר לקטן: הלֵך עמי ואמר לגדול: בוא והלֵך לפני. כך אברהם שהיה כוחו יפה – "התהלך לפני והיה תמים", אבל נח שהיה כוחו רע – "את האלוקים התהלך נח".
ר' נחמיה אמר: משל לאוהבו של מלך שהיה משתקע בטיט עבה, הציץ המלך וראה אותו. אמר לו: עד שאתה משתקע בטיט – הלֵך עמי. הדא הוא דכתיב: "את האלוקים התהלך נח". ולמה אברהם דומה: לאוהבו של מלך, שראה את המלך מהלך במבואות האפילים. הציץ אוהבו והתחיל מאיר עליו דרך החלון. הציץ המלך וראה אותו, אמר לו: עד שאתה מאיר לי דרך החלון – בוא והאר לפני.
כך אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם: עד שאתה מאיר לי ממספוטמיא ומחברותיה – בוא והאיר לפני בארץ ישראל!
| 1. |
מה הקושי שעמד בפני המדרש ובפני רש"י, שאותו רצו ליישב? |
| 2. |
מהי הוראת מילת "את" בפסוקנו לדעתם, והיכן מצינו בתורה "את" בהוראה זו? |
| 3. |
התוכל להוכיח מתוך השוואת פרשתנו לפרשת וירא את ההבדל הזה שמצאו חז"ל בין נח לאברהם? |
| 4. |
גם לפי ר' יהודה וגם לפי ר' נחמיה גדול אברהם מנח. הסבר מהו איפוא ההבדל בין דעותיהם?
(שים לב: שימוש בדימוי אחר, במשל אחר, סימן הוא להוראה אחרת בנמשל. ועיין גיליון בראשית תשי"ח שאלה ג!) |
פסוק י"א
"ותימלא הארץ חמס"
רש"י:
ד"ה חמס: גזל.
ויש ספרים שכתוב בהם ברש"י:
גזל, שנאמר (יונה ג') "ומן החמס אשר בכפיהם".
|
הסבר במה עשוי הפסוק ביונה להוכיח את צדקת פירושו ("שנאמר"), הלוא גם שם, כמו בפסוקנו, מופיעה מילת "חמס" בלי תוספת ביאור, כמו בפסוקנו? |
פסוק י"ג
"ויאמר אלוהים אל נח: קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם"
רש"י:
לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל.
| 1. |
מה קשה לו בפסוק? |
| 2. |
מה הרעיון הכלול בדבריו? |
| 3. |
בעל ספר הזכרון, מקשה על לשון רש"י:
נכנס רש"י בלשון שלילה "לא נחתם גזר דינם אלא על..." ולמה לא אמר בלשון חיוב: "נחתם גזר דינם על הגזל".
ענה לשאלתו. |
פסוק י"ג
"קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם, והנני משחיתם את הארץ"
גמרא סנהדרין ק"ח עא:
אמר ר' יוחנן: בוא וראה כמה גדול כוחה של חמס! שהרי דור המבול עברו על הכל, ולא נחתם עליהם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל, שנאמר "כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ".
| 1. |
מה ההבדל בסגנון בין דברי רש"י לפסוקנו (עיין בשאלה ג') לבין מקורו - דברי הגמרא האלה?
(השווה לדרכו של רש"י בעיבוד מקורותיו גיליון יתרו תש"ג, שאלה אחרונה, "גדול השלום"). |
| 2. |
היכן מציינו בתפילותינו הבלטת הגזל כגדול שבחטאים? |