דברי דתן ואבירם

רש"י,
שמות פרק ב' פסוק י"ג:

ד"ה שני אנשים עברים: דתן ואבירם, הם שהותירו מן המן.

שמות פרק ד' פסוק י"ט:

ד"ה כי מתו כל האנשים: מי הם? דתן ואבירם. חיים היו אלא שירדו מנכסיהם, והעני חשוב כמת.

שמות פרק ט"ז פסוק כ':

ד"ה וייוותרו אנשים: דתן ואבירם.  

פסוק י"ב

"וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם"

רמב"ן:

הנה דתן ואבירם הם היו בעלי המחלוקת הזו כקורח, כמו שאמר (ט"ז א') "ויקח קורח ודתן ואבירם ויקומו לפני משה ואנשים מבני ישראל", שהם המקהילים אותם על משה ועל אהרן. והנה משה דבר אל קורח ואל כל עדתו ואמר לו עוד (י"א "אתה וכל עדתך", כי אליו דבר תחילה, כי הוא הגדול בהם). והנה הנועדים היו עדת דתן ואבירם גם כן.
ולכך רצה עתה לדבר גם עמהם ולהזהירם על עצתם ועל כל הנועדים, שהם עדתם, ולפייס אותם בדברים טובים, דברים ניחומים לישראל, כי דבריו עם קורח פיוס לבני לוי לבדם.
וטעם "וישלח", כי הלכו מלפניו בדברו עם קורח, ואחרי כן (ט"ז) "ויאמר משה אל קורח", אשר היה עודנו עומד לפניו שם.
או: מפני שהיה קורח לוי, עומד במחנה לויה סמוך לאוהל משה, כי כל זה היה ביום הראשון, כאשר אמר (ט"ז) "אתה והם ואהרן מחר", והוא הבוקר שאמר להם (ה') "בוקר ויודע ה' את אשר לו". 

פסוק י"ב

"לֹא נַעֲלֶה"

רש"י:

פיהם הכשילם, שאין להם אלא ירידה.

השווה

       רש"י,
בראשית פרק מ"ג פסוק כ':

ד"ה ירֹד ירדנו: ירידה היא לנו, רגילים היינו לפרנס אחרים, עכשו אנו צריכים לך.

שמות פרק ל"ב פסוק ח':

ד"ה לך רד: רד מגדולתך; לא נתתי לך גדולה אלא בשבילם, באותה שעה נתנדה משה מפי בית דין של מעלה!

דברים פרק א' פסוק מ"ב:

ד"ה לא תעלו: לא עליה תהא לכם אלא ירידה.

פסוק י"ב

"לֹא נַעֲלֶה"

ראב"ע:

ייתכן שהיה אוהל מועד בתוך המחנה במקום גבוה, על כן מילת (כ"ג) "היעלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם"; או: מי שילך לעבודת השם או אל המקום הנבחר ייקרא "עולה".

פסוק י"ג

"הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ"

פסוק י"ד

"אַף לֹא אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הֲבִיאֹתָנוּ"           

פסוק י"ד

"הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר"

רש"י:     

ד"ה האנשים ההם: כאדם התולה קללתו בחברו.

ראב"ע:  

ד"ה האנשים ההם: תרצה לנקר עיני האנשים ההם רמז ליוצאים ממצרים, כאילו אמר: תרצה לנקר העינים שלא תראינה, כי זה שעשית לנו נראה הוא לעינים; ודרך משל לומר: "סגורות הן עיני פלוני, על כן לא יראה". על כן לא נעלה. ויש אומרים: התרצה להחשיך העינים שלא תראינה, כלומר אחיזת עינים אתה עושה לנו! לא נעלה...
ואמר "האנשים ההם" על דרך בני אדם חסרי דעת, שלא ירצו לדבר על נפשם בגנאי.
והנכון בעיני, שמילת האנשים ההם רמז לזקנים שהיו עם משה, שנאמר (כ"ה) "וילכו אחריו זקני ישראל".