סיחון ועוג

השוה לחלקו הראשון של פרק ב' עיין גיליוננו דברים תש"י, תשט"ו

פרק ב' פסוק ל"ז

"רַק אֶל אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן לֹא קָרָבְתָּ כָּל יַד נַחַל יַבֹּק וְעָרֵי הָהָר"

פרק ג' פסוק ב'

"וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי אַל תִּירָא אֹתוֹ"

במדבר רבה י"ח:

"אל תירא אותו" זה שאמר הכתוב (משלי כ"ח) "אשרי אדם מפחד תמיד" וכן הוא מדת הצדיקים, אע"פ שהקב"ה מבטיחן, אין פורקין ביראה, וכן ביעקב (בראשית ל"ג) "ויירא יעקב" – למה נתירא? אמר: "שמא נתלכלכתי אצל לבן בכלום... והניחני הקב"ה!" ואף משה תפש את היראה כנגד אביו. ולמה נתיירא? אמר: "שמא מעלו ישראל במלחמת סיחון או נתלכלכו בעברה". אמר לו הקב"ה: "אל תירא".

רמב"ן, במדבר כ"א ל"ד:

...ועל דרך הפשט לא היה בדעתו של משה להוריש עתה לישראל ארץ סיחון ועוג... והנה סיחון יצא לקראת ישראל המדברה וילחם בם על כרחם. אז הודיע ה': "ראה החילותי תת לפניך את את סיחון ואת ארצו" כי מכאן תתחיל לכבוש שבעה עמים, אבל עוג אסף כל חילו אדרעי, והיא עיר בקצה גבולו, והיו ישראל יכולים לנטות מעליו כאשר נטו מעל עשו, והשם אמר לו: "אל תירא אותו".

אברבנאל:

משה וכל ישראל פחד קראם ורעדה בחשבם שבהיות עוג יוצא לקראתם אחרי נצחון של מלך האמורי, לא היה אלא מפני שאמיץ לבו בגבורים וחם לבו בקרבו לנקום את נקמת סיחון.

פסוק ב'

"אַל תִּירָא אֹתוֹ"

רש"י:

ובסיחון לא הוצרך לומר "אל תירא אותו", אלא מתירא היה משה שלא תעמוד לו (=לעוג) זכות ששימש לאברהם, שנאמר (בראשית י"ד) "ויבא הפליט" – והוא עוג.

והשווה: