נגעי בגדים
ויקרא פרק יג, פסוקים מז - נט
| א. | צרעת הבגדים |
ד"ה והבגד כי יהיה בו נגע צרעת: זה העניין איננו בטבע כלל ולא הווה בעולם וכן נגעי הבתים, אבל בהיות ישראל שלמים לה', יהיה רוח השם עליהם תמיד להעמיד גופם ובגדיהם ובתיהם במראה טוב. וכאשר יקרה באחד מהם חטא ועוון יתהווה כיעור בבשרו או בבגדו או בביתו לראות כי השם סר מעליו, ולכך אמר הכתוב (ויקרא י"ד ל"ד) "ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם", כי הוא מכת ה' בבית ההוא.
והנה איננו נוהג אלא בארץ שהיא נחלת ה' כמו שאמר (ויקרא י"ד ל"ד) "וכי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה", ואין הדבר מפני היותו חובת קרקע, אלא מפני שלא יבוא העניין ההוא אלא בארץ הנבחרת אשר ה' שוכן בתוכה.
ובתורת כהנים דרשו עוד, שאין הבית מטמא אלא אחר כיבוש וחילוק, ושיהא כל אחד ואחד מכיר את שלו. והטעם, כי אז נתיישבה דעתם עליהם לדעת את ה' ותשרה שכינה בתוכם. וכן אני חושב בנגעי הבגדים, שלא ינהגו אלא בארץ. (ולא הוצרך למעט חוץ לארץ, כי לא יארעו שם לעולם.)
ומפני זה עוד אין נוהגין אלא בבגדים לבנים, לא בצבועים, כי אולי הצבע הוציא הכיעור ההוא במקום ההוא בטבעו ולא אצבע אלוהים היא, ולפיכך הצבועים בידי שמים – מטמאין.
ועל דרך הפשט: מפני זה יחזיר הכתוב בכל פסוק ופסוק הבגד או העור או השתי או הערב, כי הדבר נס.
ועניין הצרעת באלו הדברים (בגדים, בתים) הוא שיגבר בהן הלחות הנכרי והחום הנכרי, ייחלש חומם היסודי, באופן שידרכו אל הבילוי וההפסד... והנה תמצא כי המראה שיורה על כמו זה העיפוש הוא הירוק או האדום, כבר תמצא זה במקום העפושים כמו מימי האשפות...
1. |
מה ההבדל העקרוני בין שניהם בתפישת צרעת הבגדים? |
2. |
מקשין: והלא גם הרמב"ן הכיר אותה תופעה טבעית המתוארת בדברי הרלב"ג (של עיפוש ירוק ורקב אדום), ואינו יכול להכחיש מציאותה בבגדים ובבתים – ומה היה עונה לדברי רלב"ג? |
| 3. |
הסבר, למה אין דיני נגעי בגדים נוהגים אלא לאחר כיבוש וחילוק הארץ, לדעת הרמב"ן. השווה דברי הרמב"ן האלה לדברי מהר"ל מפראג, בספרו גור אריה על דברי רש"י לדברים ו' י"ח, המובאים בגיליון עקב תשי"א שאלה ב. מה הרעיון המשותף בדברי שניהם? |
שאלה קשה ביותר
