בגדי כהונה

הקדוש אנשלמה אשתרוק, מברצלונה (במאה ה-14) בספרו מדרשי התורה:

...ואחשוב כי בעבור שהכונה היתה ראויה למשה ונעתקה לאהרן ובזה הסדר לתיקון וסידור מלבושי הכהונה וחינוך ההדלקה הקודמת לכל עבודות היום בהטבה והמאורות בהדלקה... ושמשה רבנו בענותנותו התחזק בכל אלו העניינים לכבוד אהרן ולתפארת והתעורר כאילו היתה מעצמו לקרבה אל המלאכה לעשות אותה, לא כמצוּוה ומוכרח, רק ברצון גמור וכאוהב נאמן הממציא עצמו לעשות רצון קונו ואוהבו...

פסוק י"ב

"אַבְנֵי זִכָּרֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל
וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹתָם לִפְנֵי ה'... לְזִכָּרֹן"

רלב"ג:

שהאבנים תהיינה סיבה שיזכור אהרן תמיד במחשבתו בבני ישראל ומשוטט בהם במחשבתו...

בֶּנו יעקב, בספרו der Pentateuch, עמוד 315:

אבנים אלה ישא אהרן על כתפיו, "לפני ה' לזיכרון", הם אבני זיכרון לבני ישראל. בשאתו שמותיהם על כתפיו ישא את האומה כולה, את בני יעקב ואת דאגתם. האבנים מסמלות את דאגתו האבהית של אהרן לעמו. תפקיד האב לפרנס את בניו. והאבנים על כתפיו הינן תפלת אהרן למען העם, שייתן להם אלוקים את צורכיהם.
"זיכרון לבני ישראל לפני ה'" – הנושא הוא ה', המושא ישראל. כדי שיזכרם ה', שזה ורק זה הוא פירושו הנכון של "זיכרון" על כך יעידו הפסוקים בבמדבר י' ט' ואילך בתפקיד החצוצרות... אין כאן תפילת ציבור במשכן ולא תפלת כהן למען הציבור. מה שעל הכהן לאמר זוהי "ברכה" (במדבר ו' כ"ב). את העבודה עובד הוא באין אומר ודברים. אבני האפוד הם תפילתו האילמת של אהרן למען בני ישראל.

קאסוטו, שמות עמוד 262:

אבני זיכרון לבני ישראל: זכר וסמל לכך, שהכהן משרת בשם כל שבטי ישראל. זו תהיה המשרה שעל שכמו (השווה ישעיה ט' ה'!).

פסוק ל"ח

"וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי ה'"

אור החיים:

...ואולי שיכוון באמרו "קודש" על ישראל, כאומר "קודש ישראל" ותיבת "לה'" ירצה, כי כללות ישראל הנקראים "קודש" הם לה', חשוקים, דבוקים, משועבדים...