פסוק א'
"וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה"
רש"י:
ד"ה אחר המדבר: להתרחק מן הגזל, שלא ירעו בשדות אחרים.
ספורנו:
ד"ה ויבוא אל הר האלוהים חורבה: הוא לבדו, להתבודד ולהתפלל.
| 1. |
הסבר מה פירושה של המילה "אחר" בפסוק זה וכן המילה "מדבר"?
(ועיין איוב ל"ח ט'). |
| 2. |
כיצד מבאר כל אחד מן הנ"ל את התנהגותו של משה כאן לפני ההתגלות?
(שים לב: כל אחד משני המפרשים רואה את התנהגותו זו כזכות שבה זכה להתגלות שכינה.) |
| 3. |
היכן מצינו ברש"י, שצדקת האבות מתבטאת באותה התנהגות שמייחסה כאן רש"י למשה רבנו? |
פסוק ב'
"הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל"
שמות רבה ב' י':
ולמה הראה לו הקדוש ברוך הוא למשה בעניין הזה? לפי שהיה משה מחשב בלבו ואומר: שמא יהיו המצריים מכלין את ישראל? לפיכך הראהו הקדוש ברוך הוא אש בוערת ואיננו אוכל. אמר לו: "כשם שהסנה בוער באש ואיננו אוכל, כך המצריים אינן יכולין לכלות את ישראל".
זוהר ח"ב כ"א:
מכאן למדנו רחמנותו של מקום על הרשעים, דכתיב "והנה הסנה בוער באש" לעשות בהם דין ברשעים, והסנה איננו אוכל – אין בהם כליה.
| 1. |
מי ממפרשינו הולך בכיוון ראשון ומי בכיוון שני בפתרון אות הסנה? |
| 2. |
איזו משתי ההוראות הסמליות של הסנה נראות לך כמתאימות יותר לעניין פרקנו, ומדוע? |
פסוקים ז-י
| 1. |
הסבר את מבנהו של דיבור זה! |
| 2. |
למה נאמר בפסוקים אלה פעמיים "ועתה"? (ועיין גיליון ויצא שנה זו!) |
| 3. |
למה נקראו בפסוק ז' "עמי" ובפסוק ט' "בני ישראל"?
פסוק ז':
"רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו" |
פסוק ט':
"וְעַתָּה הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם" | |
השווה:
פרק ב' פסוק כ"ד:
" וַיִּשְׁמַע אֱ-לֹהִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱ-לֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב...
פסוק כ"ה:
וַיַּרְא אֱ-לֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱ-לֹהִים" |
פרק ג' פסוק ז':
"רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו
כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו"
|
| 1. |
מהו היחס בין הפסוקים בסוף פרק ב' לבין פסוקנו בפרק ג'? (ועיין גיליון שמות תשי"ג). |
| 2. |
למה הושמט מפסוק ז' זכר האבות? |
| 3. |
המלבי"ם:
הראיה תיפול על רשמים חיצוניים שהם נראים לעין, והידיעה תיפול על עניינים פנימיים כמו שנאמר (תהלים) "אשר ראית את עניי ידעת בצרות נפשי".
האם מתאימה הבחנה זו בין "ראיה" ל"ידיעה" גם לפסוקנו? |
פסוק י"ז
"אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי..."
מלבי"ם:
על ידי "עני מצרים" שהיה כור הברזל נצרפו והטהרו עד שזכו אל מתנת הארץ והתורה, כמו שאמרו חז"ל (שמות רבה א' א'): שלוש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל, וכולן לא נתנן להם אלא על ידי יסורין: התורה וארץ ישראל וחיי העולם הבא.
| 1. |
במה סוטה המלבי"ם כאן מפשוטו של מקרא? |
| 2. |
היכן מצינו בלימוד שנה זו דרישת לשון הכתוב על דרך זו? |