א.

השוואה בין הברכות והקללות

ב.

"כי תשמע" - רעיונית ולשונית

ג.

הדגשת "והשיגוך"

ד.

כמות הקללות והברכות

ויחי תש"ב בחקותי תש"ד בחקותי תשי"ח בחקותי תשכ"ב כי תבוא תש"ב כי תבוא תש"ג כי תבוא תש"ו כי תבוא תש"י כי תבוא תשי"ח כי תבוא תשל"א

פרשת כי תבוא

שנת תשכ"א

הברכות

דברים פרק כח, פסוקים א - ה

א. השוה את הפסוקים הראשונים של הברכות ושל הקללות.

הברכות כ"ח א'–ה'

1) פסוק א'

"וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה'
אֱ-לֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת
כָּל מִצְו‍ֹתָיו..."

הקללות כ"ח ט"ו–י"ז

פסוק ט"ו

"וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע...
לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל
מִצְו‍ֹתָיו וְחֻקֹּתָיו"

2) פסוק ב'

"וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת
הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ כִּי תִשְׁמַע
בְּקוֹל ה' אֱ-לֹהֶיךָ"

פסוק מ"ה

"וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת
הָאֵלֶּה... כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ
בְּקוֹל ה'"

3) פסוק ד'

"בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ...
שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ"

פסוק י"ז

"אָרוּר טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ"

פסוק ה'

"בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ"

פסוק י"ח

"אָרוּר פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ
שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ"

הסבר אחדים מן השינויים בסדר הברכות והקללות.

הסבר, למה לא נאמר גם אצל הברכות "וחקותיו"?

הסבר מהי סיבת הפיכת לשון העתיד שבברכות ללשון עבר בקללות.

השוה לשאלה זו את ההבדל בסגנון בין ברכות לקללות בתחילת פרשת ראה:

פרק י"א פסוק כ"ז

"אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ"

פרק י"א פסוק כ"ח

"וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ "

והנה שלושה פירושים המפרשים את השוני בפרשת ראה:

רש"י:

ד"ה את הברכה: על מנת אשר תשמעו.

(להבנת דברי רש"י עיין גמ' גטין ע"ד ע"א: "ודאמר רב הונא אמר רבי: כל האומר "על מנת" כאומר מעכשו דמי.)

רבנו בחיי:

"אם" הוא לשון מסופק ולא רצה להזכירו בענין הטובה, אבל בפורענות הזכיר לשון מסופק. ולכך כתב בברכה "אשר תשמעו" – שהוא לשון ודאי.

העמק דבר:

משום שהקב"ה מסייע תחילה שנוכל לקיים את המצוות ואחר כך אם שומעים דבר ה' מוסיף שכר.

לפי איזו משלוש הדעות האלה ניתן לענות לשאלה 3 לעיל?

שאלה קשה שאלה קשה ביותר