הפטרת שבת נחמו

פסוק א'

"נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי"

תרגום יונתן:

נבייא אתנביאו תנחומין על עמי אמר מלחכון.

רד"ק:

...כל אלה הנחמות עתידים לימות המשיח... ופירוש 'נחמו' כמו שפרשנו בפסוק (ישעיה ל"ה ג') "חזקו ידים רפות".

       ושם פירש:

פעמים יבוא הציווי לא לאדם מיוחד אלא למי שיהיה, כמו (בראשית כ"ז) "ראה ריח בני..." (ירמיהו י"ג י"ח) "אמור למלך ולגבירה השפילו שבו"...

אבן כספי, אדני כסף:

כלומר: התנחמו עמי במה שיעדתי לכם מחורבן בית ראשון כי אחר שבעים שנה ישוב ויבנה.

שד"ל: 

...ה' יקרא לעמים כולם ואל תבל ומלואה לנחם את עמו.

פסוק א'

"נַחֲמוּ נַחֲמוּ"

ויקרא רבה , צו פרשה י' (ב):

...אמר ישעיה: מטייל הייתי בבית תלמודי ושמעתי קולו של הקב"ה אומר: (ישעיה ו') 'את מי אשלח ומי ילך לנו'.
שלחתי את מיכה והיו מכין אותו, הדא הוא דכתיב (מיכה ד') 'בשבט יכך על הלחי';
שלחתי את עמוס והיו קורין אותו פסילוס (=קטוע בלשונו), דאמר ר' פנחס: למה נקרא שמו עמוס? שהיה עמוס בלשונו.
מעתה – "את מי אשלח ומי ילך לנו?" ואומר: 'הנני שלחני!' אמר לו הקב"ה: "ישעיה! בני טרחנים הם, סרבנים הם, אם אתה מקבל עליך להתבזות וללקות מבני – אתה הולך בשליחותי, ואם לאו – אין אתה הולך". אמר לו: "על מנת כן (ישעיה ג') 'גוי נתתי למכים ולחיי למורטים', ואיני כדאי לילך בשליחות אצל בניך". אמר לו הקב"ה: "ישעיה! (תהלים מ"ח) 'אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלוקים אלוקיך שמן ששון מחבריך':
'אהבת צדק' – אהבת לצדק את בני,
'ותשנא רשע' – ששנאת מלחייבן,
'על כן משחך... מחבריך', מהו 'מחבריך'? כל הנביאים קיבלו נבואות נביא מנביא: (במדבר י"א) "ויאצל מן הרוח אשר עליו..."; (מלכים ב' ג') "נחה רוח אליהו על אלישע" – אבל אתה מפי הקב"ה: (ישעיה ס"א א') "רוח ה' עלי, יען משח ה' אותי לבשר ענוים", חייך שכל הנביאים מתנבאים נבואות פשוטות ואתה נחמות כפולות: (ישעיה נ"א) "עורי! עורי!" "התעוררי, התעוררי", "אנכי אנכי הוא מנחמכם" (ישעיה מ') "נחמו נחמו".

ראב"ע: 

וטעם פעמים – דרך מהירות, או רגע אחרי רגע.

רד"ק:

...והכפל לחזק.

ר' שלמה בן יצחק מריני, ספר תיקון עולם (על ישעיה):

וטעם הכפל, כי הנה יש גלות ישראל וגלות שכינה, ועל זה יש לנו להצטער יותר, על שמו הגדול המחולל בגויים, ועל כן נקוה ליום הישועה, בעבור שאז יתקדש שמך בכל העולם, וזהו שאמר 'נחמו' בעבור ישועת ה' שיתקדש שמו בעולם, 'נחמו' על גאולת עצמכם.
עוד: ישועת ישראל תהיה כפולה: גאולת גופם וגאולת נפשם. כי מלבד היותנו סובלים עול גלות וצרות רבות, אנו מצטערים על שאין אנו יכולים לקיים רוב המצוות ולעבוד את ה' כהוגן בארצות הגויים. ומזה הצד הוכפל הגאולה גם כן, כי אז נעבוד את ה' כראוי.

פסוק ב'

"דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ
כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ
כִּי נִרְצָה עֲו‍ֹנָהּ
כִּי לָקְחָה מִיַּד ה' כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ"

אלשיך:

...מלבד הנחמה צריכה פיוס, וזהו "דברו על לב ירושלם", שהוא לשון פיוסים, ועם כל זה לא תתפייס כי אם עוד צריכה קריאה אליה, כי אחר הפיוס עוד מתרחקת לבוא... והטעם שצריך כל זה, הוא: על "כי מלאה צבאה", שלא זכתה להגאל בזמן קרוב אלא אחר כי מלאה צבאה, שהוא עד עת קץ...

שד"ל:

והקריאה היא "כי מלאה צבאה" וכי נשלם ענשה.

מקרא כפשוטו:

לא הבינו חכמי הגויים קריאה זו, כסבורים ש"קרא" כאן פועל יוצא, והפעול "כי מלאה צבאה" עד סוף הפסוק... ובאמת... "כי מלאה צבאה" – נותן טעם לשלפניו כמו שאומר: חפץ ה' קרבת ירושלים, כי מלאו ימי שלומיה.

פסוק ב'

"כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ"

ראב"ע:

מלאו ימיה, וכמוהו (איוב י"ב י"ב) "כל ימי צבאי איחל", (איוב ז' א') "הלא צבא לאנוש עלי ארץ". והמפרשים אמרו שהוא כמשמעו, והראשון הוא הנכון.

פסוק ב'

"כִּי לָקְחָה מִיַּד ה' כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ"

ראב"ע:

ד"ה כפלים: מצרות שלקח כל גוי.

ד"ה בכל חטאותיה: בעבור כל חטאותיה.

רד"ק: 

...ובאמרו "כפלים" רוצה לומר שתים, והוא אומר על שתי גלויות שגלו ישראל: גלות בבל וזה הגלות. ולמה היה זה? בעבור כל חטאותיה.

אברבנאל:

שלא היו רעותיהם מקריות אלא השגחיות מאת ה', ושלקו כפלים ממה שפשעו, כי אם היות שלא היה הדבר כן, כי כגבה שמים על הארץ גבר חסדו על יראיו, הנה כדי לפייסה ציוה שיאמרו כן, לפי שהיושב בצער ינוח לו, כשאמרו לו שבאה לו צרה רבה על לא חמס עשה. ואיוב יוכיח, שהיה מצטער, לפי שהבריות היו אומרים לו, שנענש כפי חטאו... והענין כולו שכבר מירקו עוונותיהם ונשאר הקב"ה כאלו לוה מהם וחייב להשלים להם טובות על מה שקבלו יותר מן הראוי, ונאמן הוא לשלם.

שד"ל: 

דברי תנחומים הם, ודרך המנחמים להגדיל הצרה בעיני מי שבאה עליו, למען הראות עצמם מרגישים בצרתו, שאם לא יעשו כן יאטם אזנו לתנחומיהם. (וקרוב לזה אברבנאל). ומי שלא תנוח דעתו בפירוש זה – הנח לו פירוש אחר והוא לר' שלמה מאריני ז"ל (רב בפאדובה) בספרו "תיקון עולם": לדעתי "כפלים בכל חטאותיה" הוא כמשמעו, והוא על דרך (זכריה א' ט"ו) "אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה".