נגעי בתים

פסוק ל"ד

"כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם"

ספרא ע"ה:

(י"ד ל"ד) "ונתתי נגע צרעת": ר' יהודה אומר: בשורה היא להם, שבאים עליהם נגעים.

בראשית רבה, י"ז ו':

תני ר' חייא: וכי בשורה היא להם שנגעים באים עליהם? תני ר' שמעון בן יוחאי: כיון ששמעו כנענים שישראל באים עליהם, עמדו והטמינו ממונם בבתים ובשדות. אמר הקב"ה: אני הבטחתי לאבותיהם שאני מכניס את בניהם לארץ מלאה כל טוב, שנאמר (דברים ו') "ובתים מלאים כל טוב". מה הקב"ה עושה? מגרה נגעים בביתו והוא סותרו ומצא בו סימא (מטמון, דבר שהוא סמוי מן העין).

רש"י:

ד"ה ונתתי נגע צרעת: בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם, לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר ועל ידי הנגע נותץ הבית ומוציאן.

יומא י"א ע"ב:

ובא אשר לו הבית: "לו" למה לי? מי שמייחד ביתו לו

(רש"י:

שכלי תשמישו מיוחדין לו ואינו משאילן לשכניו),

שאינו רוצה להשאיל כליו ואומר שאין לו, הקב"ה מפרסמו כשמפנה את ביתו.

ערכין ט"ז ע"א:

א"ר יוחנן: על שבעה דברים נגעים באים... ועל הגזל, דכתיב "וצוה הכהן ופנו את הבית" – הוא כינס ממון שאינו שלו, יבוא הכהן ויפזר ממונו, ועל צרות עין, דכתיב "ובא אשר לו הבית" – ותנא דבי ר' ישמעאל: מי שמיוחד ביתו לו.

(רש"י:

שייחד ביתו: כלי תשמישו, שלא השאילם לאחרים).

פסוק ל"ה

"וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת"

ספרא ע"ח (ז'):

"אשר לו הבית" – שלא ישלח ביד שליח. יכול אפילו זקן, אפילו חולה? תלמוד לומר: "ובא".

ספרא ע"ט:

"והגיד לכהן" – ידקדק הכהן, כיצד בא הנגע לביתו. "לאמר" יאמר לו הכהן דברי כיבושין: "בני, אין נגעים באים אלא על לשון הרע!" שנאמר (דברים כ"ד, ח'-ט') "השמר בנגע הצרעת לשמור מאד ולעשות, זכור את אשר עשה ה' למרים". וכי מה ענין זה לזה? אלא מלמד שלא נענשה אלא על לשון הרע! והלא דברים קל וחומר: ומה אם מרים שדברה שלא בפניו של משה כך – מדבר גנאי של חברו בפניו – על אחת כמה וכמה!

ויקרא רבה, י"ז (ז):

(י"ד ל"ד) "...בבית ארץ אחוזתכם" – זה בית המקדש, שנאמר (יחזקאל כ"ד): "הנני מחלל את מקדשי גאון עוזכם",
"ובא אשר לו הבית" – זה הקב"ה, שנאמר (חגי א') "יען ביתי אשר הוא חרב";
"והגיד לכהן" – זה ירמיהו, שנאמר (ירמיה א') "מן הכהנים אשר בענתות";
"כנגע נראה לי בבית" – זו טינופת עבודה זרה; ...הדא הוא דכתיב (יחזקאל ח') "והנה מצפון לשער המזבח סמל הקנאה הזה"...
"וצוה הכהן ופנו את הבית" – (מלכים א', י"ד כ"ו) "ויקח (=שישק מלך מצרים) את כל אוצרות בית ה'";
"ונתץ את הבית"; "וביתא דנא סתריה" (עזרא ה' י"ב – על נבוכדנצר מלך בבל);
"והוציא אל מחוץ למחנה" – "ועמא הגלי לבבל" (עזרא שם, המשך הפסוק דלעיל).
יכול לעולם? תלמוד לומר: (ויקרא י"ד מ"ב) "ולקחו אבנים אחרות" – שנאמר (ישעיה כ"ח) "לכן כה אמר ה' אלוקים, הנני יסד בציון אבן אבן בחן פנת יקרת מוסד מוסד, המאמין לא יחוש".

לדעת בעל יפה תאר על מדרש רבה נפלה כאן טעות וצ"ל (מלכים ב' כ"ד י"ג):

"וַיּוֹצֵא מִשָּׁם אֶת כָּל אוֹצְרוֹת בֵּית ה'"

 (אשר גם הוא מדבר בנבוכדנצר).