פרשת שלח לך
שנת תשכ"א
תפילת משה
במדבר פרק יד, פסוקים יג - טז
1) פסוק י"ג
ד"ה ושמעו מצרים: ושמעו את אשר תהרגם. |
|
מה הצריכו להוסיף כאן שלוש מילים אלה שאינן כתובות בפסוק? | |
2) פסוק י"ג
ד"ה כי העלית: "כי" משמש בלשון "אשר". והם ראו אשר העלית בכחך הגדול אותם מקרבם, וכשישמעו שאתה הורגם, לא יאמרו שחטאו לך, אלא יאמרו, שכנגדם יכולת להלחם, אבל כנגד יושבי הארץ לא יכולת להלחם, וזו היא. |
| א. |
למה לו לומר כאן ש"כי" משמש בלשון "אשר", והלא כמה עשרות "כי" בלשון "אשר" היו במקרא עד הנה ולא פירשם? |
| ב. |
למה שינה רש"י מלשון "מקרבו" ללשון רבים – "מקרבם"? |
| ג. |
למה הוסיף מה שלא יאמרו הגויים ("לא יאמרו שחטאו לך")? | |
3) פסוק י"ד
ד"ה ואמרו אל יושבי הארץ הזאת: כמו: על יושב הארץ הזאת. ומה יאמרו עליהם? מה שאמר בסוף הענין: "מבלתי יכולת ה'" – בשביל ששמעו, כי אתה ה' שוכן בקרבם, ועין בעין אתה ה' נראה להם והכל בדרך חיבה ולא הכירו בך שנתקה אהבתך מהם עד הנה. |
| א. |
למה תיקן במקום "אל יושבי" "על יושב", ומניין לו שכך הוא? |
| ב. |
למה הוסיף שאלת "מה יאמרו עליהם"? |
| ג. |
למה שינה רש"י מלשון הפסוק ואמר במקום "אשר עין בעין" – "ועין בעין אתה ה' נראה" – מה תיקן בזה? | |
4) פסוק ט"ו
ד"ה והמתה את העם כאיש אחד: פתאום, ומתוך כך יאמרו הגויים אשר שמעו וגו'. |
|
לשם מה הוסיף רש"י על הנאמר בכתוב את מילת "פתאום"? (ואל תטעה לחשוב שהוא פירוש למילים "כאיש אחד".) | |
5) פסוק ט"ז
ד"ה מבלתי יכולת: לפי שיושבי הארץ חזקים וגיבורים ואינו דומה פרעה לשלשים ואחד מלכים. זאת יאמרו על יושבי הארץ הזאת: "מבלתי יכולת" – מתוך שלא היתה יכולת בידו להביאם, שחטם. |
| א. |
בפרושו לד"ה "מבלתי יכולת" לא פתח בפירוש מילים אלה ("מתוך שלא היתה יכולת"), אלא הקדים דבריו: "לפי שיושבי הארץ חזקים..."
הסבר – לשם מה הקדים דברים אלה? |
| ב. |
למה שינה רש"י לשון הכתוב ואמר במקום "וישחטם" – "שחטם" ומי לא ידע כי וי"ו המהפך הופכו לעבר?
(והשוה דבריו שמות י"ג י"ח: ד"ה ויסב: הסיבם). | |
שד"ל, פסוקים י"ג-י"ד:
ד"ה ושמעו מצרים: המצרים יודעים שאתה אוהב ישראל כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו, והכנענים יודעים מה שאהבת אותם במדבר, כי שמעו כי אתה ה' בקרב העם הזה. והנה המצרים אמרו אל הכנענים מה שראו בעיניהם ("כי העלית בכחך") והכנענים יגידו להם מה שאהבת אותם במדבר.
ואם תהרוג את ישראל, אז אלו ואלו, המצרים והכנענים וגם שאר האומות אשר שמעו את שמעך יאמרו: "מבלתי יכולת ה' להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר".
כי לא יוכלו לומר שהרגת אותם בשנאה, כי באו ושמעו שאתה אוהב אותם, אם כן יאמרו, שמאהבתך אותם הרגתם, כדי שלא יפלו ביד אויביהם, וזה מבלתי יכולת בך להוריש אותם.
והנה "ואמרו אל יושב בארץ" עניינו: יאמרו אל הכנענים מה שנזכר קודם לכן: "כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו". ו"שמעו כי אתה ה' בקרב העם הזה..." חוזר אל יושב הארץ הזאת, הם הכנענים ששמעו השגחת ה' על ישראל במדבר;
והושמטה מלת "אשר" (בפסוק י"ד "ואמרו אל יושב הארץ הזאת" אשר "שמעו כי אתה ה' בקרב").
| 1. |
במה מתנגד שד"ל לפירושו של רש"י? |
| 2. |
היכן – בלשון הכתוב – יוכל למצוא לו סמך לדעתו? |
| 3. |
במה מסכים הוא עם דעת רש"י ובמה משלים הוא דברי רש"י? |
פסוק י"ד
"וְאָמְרוּ אֶל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת שָׁמְעוּ כִּי אַתָּה ה' בְּקֶרֶב הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה ה' וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶם וּבְעַמֻּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה"
שד"ל:
נראה אתה ה': שיעורו: נראה, כי אתה ה' ועננך עומד עליהם.
"נראה" הוא לשון עבר לנסתר, והוא כאן פועל סתמי (impersonale) ופרושו: on a vu ואחר מילת "נראה" הושמטה מילת "כי" על דרך (ירמיהו מ"ו ה') "מדוע ראיתי המה חתים"? שעניינו: ראיתי, כי המה חתים.
והוי"ו במילת "ועננך" אינה לחיבור אלא לפירוש: נראה כי אתה ה', כלומר: עננך עומד עליהם.
| 1. |
במה סוטה שד"ל כאן מן הפירוש המקובל (שהוא גם פירושו של רש"י)? |
| 2. |
מה המריץ את שד"ל לפרש בדרך זו? |
| 3. |
למה מפרש שד"ל את וי"ו "ועננך" לא כוי"ו החיבור אלא כוי"ו הביאור - מה תיקן בזה? |
|
השוה את הדברים המושמים בפי המצרים בדברי משה כאן, לדברים המושמים בפי המצרים בתפילת משה אחר חטא העגל.
שמות ל"ב י"ב
"לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר בְּרָעָה הוֹצִיאָם לַהֲרֹג אֹתָם בֶּהָרִים וּלְכַלֹּתָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה"
במדבר י"ד ט"ו-ט"ז
"וְאָמְרוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעֲךָ לֵאמֹר מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה' לְהָבִיא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם וַיִּשְׁחָטֵם בַּמִּדְבָּר"
הסבר, למה טען משה אז, שהמצרים יאשימו את ה' בכוונות זדון כלפי ישראל, ולמה טען משה עתה שהמצרים יראו במעשיו כלפי ישראל תוצאות חולשתו וחוסר יכולתו? |