גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

שאלות ודיוקים ברש"י

ב.

יאמרו שמאהבתך אותם הרגתם

ג.

בביאור הפסוק "נראה אתה" וכו'

ד.

שינויים בתפילות משה

פרשת שלח לך
שנת תשכ"א

תפילת משה

במדבר פרק יד, פסוקים יג - טז

הערה: לרעיון העיקרי של פסוקי גליוננו עיין גיליון שלח תשט"ז שאלה ג'.

י"ג:  

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה'
וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם כִּי הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ אֶת הָעָם הַזֶּה מִקִּרְבּוֹ

י"ד:  

וְאָמְרוּ אֶל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת
שָׁמְעוּ כִּי אַתָּה ה' בְּקֶרֶב הָעָם הַזֶּה
אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה ה'
וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶם
וּבְעַמֻּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם
וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה

ט"ו:        

וְהֵמַתָּה אֶת הָעָם הַזֶּה כְּאִישׁ אֶחָד
וְאָמְרוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעֲךָ לֵאמֹר

ט"ז:        

מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה' לְהָבִיא אֶת הָעָם הַזֶּה
אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם
וַיִּשְׁחָטֵם בַּמִּדְבָּר"

א.  שאלות ודיוקים ברש"י

1) פסוק י"ג

ד"ה ושמעו מצרים: ושמעו את אשר תהרגם.

 

מה הצריכו להוסיף כאן שלוש מילים אלה שאינן כתובות בפסוק?

2) פסוק י"ג

ד"ה כי העלית: "כי" משמש בלשון "אשר". והם ראו אשר העלית בכחך הגדול אותם מקרבם, וכשישמעו שאתה הורגם, לא יאמרו שחטאו לך, אלא יאמרו, שכנגדם יכולת להלחם, אבל כנגד יושבי הארץ לא יכולת להלחם, וזו היא.

 

א.

למה לו לומר כאן ש"כי" משמש בלשון "אשר", והלא כמה עשרות "כי" בלשון "אשר" היו במקרא עד הנה ולא פירשם?

ב.

למה שינה רש"י מלשון "מקרבו" ללשון רבים – "מקרבם"?

ג.

למה הוסיף מה שלא יאמרו הגויים ("לא יאמרו שחטאו לך")?

3) פסוק י"ד

ד"ה ואמרו אל יושבי הארץ הזאת: כמו: על יושב הארץ הזאת. ומה יאמרו עליהם? מה שאמר בסוף הענין: "מבלתי יכולת ה'" – בשביל ששמעו, כי אתה ה' שוכן בקרבם, ועין בעין אתה ה' נראה להם והכל בדרך חיבה ולא הכירו בך שנתקה אהבתך מהם עד הנה.

 

א.

למה תיקן במקום "אל יושבי" "על יושב", ומניין לו שכך הוא?

ב.

למה הוסיף שאלת "מה יאמרו עליהם"?

ג.

למה שינה רש"י מלשון הפסוק ואמר במקום "אשר עין בעין" – "ועין בעין אתה ה' נראה" – מה תיקן בזה?

4) פסוק ט"ו

ד"ה והמתה את העם כאיש אחד: פתאום, ומתוך כך יאמרו הגויים אשר שמעו וגו'.

 

לשם מה הוסיף רש"י על הנאמר בכתוב את מילת "פתאום"?

(ואל תטעה לחשוב שהוא פירוש למילים "כאיש אחד".)

5) פסוק ט"ז

ד"ה מבלתי יכולת: לפי שיושבי הארץ חזקים וגיבורים ואינו דומה פרעה לשלשים ואחד מלכים.
זאת יאמרו על יושבי הארץ הזאת: "מבלתי יכולת" – מתוך שלא היתה יכולת בידו להביאם, שחטם.

 

א.

בפרושו לד"ה "מבלתי יכולת" לא פתח בפירוש מילים אלה ("מתוך שלא היתה יכולת"), אלא הקדים דבריו: "לפי שיושבי הארץ חזקים..."

הסבר – לשם מה הקדים דברים אלה?

ב.

למה שינה רש"י לשון הכתוב ואמר במקום "וישחטם" – "שחטם" ומי לא ידע כי וי"ו המהפך הופכו לעבר?

(והשוה דבריו שמות י"ג י"ח: ד"ה ויסב: הסיבם).

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר