פרק י' פסוק א'
"פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת... וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ"
פסוק ב'
"וְאֶכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן"
רמב"ן:
ד"ה וטעם ועשית לך ארון עץ: שתשים הלוחות בתוכו בעת שתרד. והיה הארון הזה כולו עץ, הוא והמכסה אשר עליו מלמעלה, כמנהג בכל הארונות. והיו הלוחות שם עד שנעשה המשכן, ואז עשו הארון המצופה זהב והכפורת אשר עליו זהב טהור, ולא אמר לו כן בלוחות הראשונים, לפי שהיה גלוי לפניו שישברם.
ר' אברהם מנחם, רפ"א מפורטו, מנחה בלולה:
ד"ה ושמתם בארון: הוא היה לשעה, שאח"כ הושמו הלוחות בארון שעשה בצלאל.
ד"ה ושמתם בארון: כדי שלא יהיו מצויות בידך לשברם.
ר' חיים אבן עטר, אור החיים:
ד"ה בעת ההיא... פסל לך: לפי שלוחות הראשונים מעשה אלוקים המה ולא מעשה ידי משה. ואחר שנעשה העגל לא היו ראויין ללוחות כאלה, ואמר ה' למשה שיפסול אותם מדברים שהם מתיחסים אליו, לשלול המתייחסים לא-ל עליון, שהם הראשונים; וגמר אומר "ועשית לך ארון עץ" פירוש: לצד שהם מעשה ידי אדם צריכין מקום מוכן להנתן בו, מה שלא ציוה ה' כן לעשות ארון ללוחות הראשונים, והטעם כי הם עומדים עדיין בעצמם ולא היו צריכין ארון, לבד מארון שעשה בצלאל.
| 1. |
מה הקושי המשותף לשלושת הפרשנים הנ"ל? |
| 2. |
מה ההבדל ביניהם בישוב הקושי הנ"ל? |
| 3. |
פרש את דברי בעל אור-החיים המסומנים בקו. |
| 4. |
בעל אור-החיים מביא בהמשך דבריו ראיה מלשון פסוקנו להוכיח את דעתו בדבר ההבדל בדרגת לוחות ראשונים ושניים. – מה ההוכחה מלשון הכתוב? |
פסוק ג'
"וָאַעַשׂ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים"
ר' אברהם רפ"א מפורטו, מנחה בלולה:
ד"ה ואעש ארון: נראה לי שלא שינה מצות ה', כי ה' יתברך דיבר אליו כיועץ והוא עשה כאומן. וזה כי היועצים יבואו מתכלית הענינים אל ראשיתם והפועלים בהיפך.
| 1. |
מה הקושי בפסוקנו שאותו רצה לישב? |
| 2. |
הסבר את דבריו המסומנים בקו. |
פסוק ו'
"וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה"
| 1. |
ראב"ע:
ד"ה מבארות בני יעקן מוסרה: ...לפי דעתי כי מ"בארות בני יעקן" איננו "בין יעקן", גם "מוסרה" איננו "מוסרות", רק "קדש" יקרא "בארות בני יעקן", ושם מדבר הר ההר "מוסרה" ורבים כן, הלא תראה הכתוב אמר "מדבר שור" ובפסוק אחר "מדבר איתם".
רלב"ג:
ד"ה מבארות בני יעקן וממוסרה: רצונו לומר: מבארות בני יעקן ומוסרה.
| ב. |
למה יכוון הראב"ע באומרו "ורבים כן" - מי הם "הרבים"? |
| ג. |
מניין לראב"ע שמדבר שור ומדבר איתם אחד הם? | |
| 2. |
הרכסים לבקעה:
ד"ה בני יעקן: מזכיר מסע זה ביחוד מתוך יתר שבעה המסעות, כדי להזכיר לישראל על פי דרכו חסדי המקום בכל לכתם במדבר, שלא צמאו בחרבות הוליכם, כי בבני יעקן מצאו בארות מים, לכן קראם כאן "בארות בני יעקן"...
| א. |
מה קשה לו בפסוקנו? (שים לב: שני קשיים מתורצים בדבריו). |
| ב. |
מה הם שבעה המסעות שעליהם ידבר? |
| ג. |
היכן מצינו בפרקנו עוד פסוק שבו מצויה אותה מגמה שמצא אותה בעל הרכסים לבקעה בפסוקנו? | |
פסוק י'
"וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וַיִּשְׁמַע ה' אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא"
רמב"ן:
ד"ה ואנכי עמדתי בהר: על דעת רבותינו יאמר, שעמד בהר כשעלה שם ושני הלוחות בידו כימים הראשונים של הלוחות הראשונות – ארבעים יום וארבעים לילה – וישמע ה' אלי גם בפעם השלישית, כי עבר ה' על פניו ויקרא ה' ה' אל רחום וחנון וכו', וביקש ממנו "וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו" ונענה ואמר: "קום לך למסע לפני העם ויבואו ויירשו את הארץ". וזהו (שמות ל"ד י') "וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה ה' כי נורא הוא אשר אני עושה עמך".
|
הרמב"ן מדבר כאן על שמיעת ה' לתפילת משה בפעם השלישית.
לאילו שתי פעמים ראשונות יכוון הרמב"ן ועל מה התפלל משה בכל אחת מהן? |