פרשת לך לך
שנת תשכ"א
הפטרת לך-לך
ישעיהו פרק מ, פסוקים כז - לא
פסוק כ"ז
"לָמָּה תֹאמַר יַעֲקֹב וּתְדַבֵּר יִשְׂרָאֵל נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵה' וּמֵאֱ-לֹהַי מִשְׁפָּטִי יַעֲבוֹר"
רש"י:
ד"ה למה תאמר: עם יעקב.
ד"ה ותדבר: בגלות.
ד"ה נסתרה דרכי מה': העלים מנגד עיניו כל מה שעבדנוהו והמשיל עלינו אותם שלא ידעוהו.
ראב"ע:
ד"ה נסתרה דרכי: אין ה' רואה מה אני עושה וככה "משפטי יעבר" יעבור ממנו משפטי ולא ישפטני על דרכי.
אבן כספי:
ד"ה נסתרה דרכי: כמו (יחזקאל ח' י"ב) "עזב ה' את הארץ"
| 1. |
מה ההבדל בין שלושת המפרשים בפרשם את דברי יעקב? |
| 2. |
איזה פירוש מתקבל ביותר על הדעת כפשוטו של מקרא?
שים לב שפסוק כ"ח הוא תשובה לטענת יעקב בפסוק כ"ז! |
פסוק כ"ז
"נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵה' וּמֵאֱ-לֹהַי מִשְׁפָּטִי יַעֲבוֹר"
השוה למקומנו את המקומות הבאים:
דברים פרק ל"א פסוקים י"ז-י"ח |
ירמיה פרק י"ד פסוקים ח'-ט' |
"וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת" |
"מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן?"
|
"וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים" |
"לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם כְּגִבּוֹר לֹא יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ וְאַתָּה בְקִרְבֵּנוּ ה' וְשִׁמְךָ עָלֵינוּ נִקְרָא?" |
תהלים פרק י"ג פסוק ב' |
תהלים פרק ע"ד פסוקים י'-י"א |
"עַד אָנָה ה' תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח עַד אָנָה תַּסְתִּיר אֶת פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי?" |
"עַד מָתַי אֱ-לֹהִים יְחָרֶף צָר יְנָאֵץ אוֹיֵב שִׁמְךָ לָנֶצַח?
לָמָּה תָשִׁיב יָדְךָ וִימִינֶךָ מִקֶּרֶב חוקך (חֵיקְךָ) כַלֵּה!" |
תהלים פרק ל' פסוק ח' |
"ה' בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל" |
איוב פרק כ"ז פסוק ב' |
"חַי אֵל הֵסִיר מִשְׁפָּטִי וְשַׁדַּי הֵמַר נַפְשִׁי" |
| 1. |
הסבר במה מהוים ארבעת המקומות הראשונים וכן שני המקומות האחרונים – קבוצה רעיונית? |
| 2. |
האם דברי הקובלנה של פסוקנו מתכוונים לאותו רעיון המובע באחת משתי הקבוצות הנ"ל, או נאמר בהן דבר שלישי? |
פסוק כ"ח
"הֲלוֹא יָדַעְתָּ אִם לֹא שָׁמַעְתָּ
אֱ-לֹהֵי עוֹלָם ה' בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ
לֹא יִיעַף וְלֹא יִיגָע אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ"
| 1. |
במה מהוה הזכרת בריאת העולם תשובת עידוד לדברי הקובלנה? |
| 2. |
מהי כוונת הנביא באמרו "בורא" ולא ברא?
(והשוה ברכת "יוצר המאורות" שגם שם לשון הווה ולא לשון עבר). |
השוה:
פרק מ' פסוק כ"ח
"הֲלוֹא יָדַעְתָּ אִם לֹא שָׁמַעְתָּ אֱ-לֹהֵי עוֹלָם ה'"
פרק מ' פסוק כ"א
"הֲלוֹא תֵדְעוּ הֲלוֹא תִשְׁמָעוּ..."
|
התוכל למצוא את סיבת החילוף בזמנים שבין שני הפסוקים? |
פסוק כ"ח
"הֲלוֹא יָדַעְתָּ אִם לֹא שָׁמַעְתָּ
אֱ-לֹהֵי עוֹלָם ה' בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ
לֹא יִיעַף וְלֹא יִיגָע אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ"
רד"ק:
ואם תאמרו: הנה כי הוא אלוקי העולם וברא אותו ומשגיח עליו, אבל לא יוכל בכל עת לשפוט, כי ייגע לפעמים וילאה, לפיכך אמר "לא ייעף ולא ייגע", שהרי אתה רואה, כי הוא מסבב הגלגלים והם סובבים סיבוב שאין לו הפסק, וזה בכח מסבב שאין הפסק לכחו, אם כן אתה רואה, כי לא ייעף ולא ייגע, אם כן אינו מצד לֵאות ויגיעה, כאשר אינו עושה משפט ברשעים המעבידים את ישראל.
ואם תאמר: מאחר שברא העולם ומעמידו בכוחו הגדול, ומשגיח בו ושופטו והכוח בידו לשפוט בכל עת ואין לכוחו הפסק, למה ראה זה הזמן הארוך בצרת ישראל בגלות ולא יושיעם מצרתם ולא יעשה משפט ברשעים?
|
הסבר, באיזה חלק מפסוקנו נמצאת התשובה לשאלתו זו? |
פרק מ' פסוק ל'
"וְיִעֲפוּ נְעָרִים וְיִגָעוּ וּבַחוּרִים כָּשׁוֹל יִכָּשֵׁלוּ"
רש"י:
ד"ה ויעפו נערים: גבורת הכשדים המנוערים מן המצוות תיעף.
שים לב: רש"י הולך בכמה מקומות בעקבות חז"ל בדרך זו של פירוש מילת "נער", חגיגה י"ד, ע"א:
(ישעיה ג', ה') "ירהבו הנער בזקן" – אלה בני אדם שמנוערין מן המצוות, ירהבו במי שממולא מצוות כרימון.
ובישעיה לא פירשו רש"י כחז"ל אלא כמשמעו! אבל במלכים ב' ב', כ"ג:
"ונערים קטנים יצאו מן העיר ויתקלסו בו": המנוערין מן המצוות.
|
מה ראה רש"י להוציא מילת "נערים" כאן ממשמעותה? |
פסוק ל"א
"וְקוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ"
| 1. |
כיצד יש לבאר ו"ו זו של "וקוי ה'"? |
| 2. |
הרמב"ן מביא פסוק זה ברצותו להסביר לנו טעמו של סיפור יעקב עם הרועים (בראשית כ"ט, א'-ח') אשר לכאורה נראה שהוא "אריכות דברים ללא צורך".
הסבר מה עניין פסוקנו לסיפור ההוא - במה מסייע הוא להביננו לקחו. |
פסוק ל"א
"יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ"
בפירוש ההפטרות של החומש מאת הרב י"ה הרץ נאמר לפסוקנו (מתורגם מאנגלית):
ברגעים שאנו נישאים על גלי ההתלהבות, אנו כולנו מסוגלים למעשה גבורה חד פעמי, נוכל להמריא לגובה, לדהור קדימה. אבל קשה הוא הרבה יותר למלא חובות יום יום, ללכת בתלם במונוטוניות, גם כשהתלהבות ראשונה פגה, כשתפארת החזון הועם זיוה, גם כשמכשולים וניסיונות קשים פוגעים בנו; קשה הוא לעמוד בכל אלה בהתמדה ולהתגבר עליהם ללא לאות.
|
מה הקושי בפסוקנו שאותו רצה ליישב בדבריו אלה? |