לביאור השירה

דברים פרק לב, פסוקים י - יב

פסוק י'

"יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר
וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן
יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ"

פסוק י"א

"כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף
יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ
יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ..."

אברבנאל, מקשה:

מה הייתה הסיבה שלא זכר הנה יציאת מצרים – שהוא החסד הראשון שקיבלו ממנו קודם בואם למדבר, והתחיל מהמדבר?
ואיך אמר שמצאם במדבר, והלא במצרים מצאם ושם נקרא שמו עליהם?

השווה את תשובותיהם השונות של המפרשים הבאים:

ספרי, האזינו ל"ב:

ימצאהו בארץ מדבר: זה ישראל, שנאמר "כענבים במדבר מצאתי ישראל" (הושע ט' י').

רש"י:

ד"ה ימצאהו במדבר, אותם מצא לו נאמנים בארץ המדבר, שקבלו עליהם תורתו ומלכותו ועולו, מה שלא עשו ישמעאל ועשו...

רמב"ן:

כתב רש"י "ימצאהו בארץ מדבר" אותם מצא לו נאמנים בארץ מדבר, שקבלו עליהם תורתו ומלכותו ועולו – מה שלא עשו ישמעאל ועשו. ובתוהו ילל ישימון: ארץ ציה ושממה, מקום יללת תנינים ובנות יענה – אף שם נמשכו אחר האמונה, ולא אמרו למשה: היאך נצא למדבר?
וזה איננו מטעם הפרשה, כי הכתוב מוכיח את ישראל ומזכיר הטובות אשר עשה ה' עמהם והם גמלו לו רעה תחת טובה.

רשב"ם:

ד"ה ימצאהו: כמו (במדבר י"א) "ומצא להם" – הקב"ה נמצא להם, הקב"ה היה סיפוק שלהם.

שד"ל:

ד"ה ימצאהו בארץ מדבר: החבל והחלק הזה מצא אותו שהיה כמו ארץ מדבר, והוא הלך סביבותיו והתבונן בו, כאדם המתבונן על שדהו לראות, מה הוא צריך.

הואיל משה, למשה יצחק אשכנזי – טדסקי איש טריאסטי (מתלמידי שד"ל):

ד"ה בארץ מדבר: דרך השאלה על גלות מצרים השואגים לקראת ישראל כחיות טרף.

ד"ה יסובבנהו: להצילם מנשיכת החיות...

העמק דבר:

הלא הוא אביך קנך... ימצאהו בארץ מדבר: עתה מבאר, היאך נקרא "קנך". והנה מי שעומד למות ובא אחר וגאלו, הרי זה קנהו וכן מי שהוא במקום שעומד להיות פרא, בלי דעת בני אדם, ובא אחר ועשהו לאיש בן דעת – הרי זה קנהו, והרי במדבר חסר להם ארבעה עניינים לחיותם ולהיות אנשים בעלי דעת: א) הספקת לחם ומים, ב) חסרון מקום דירה כבני אדם איש ואשתו שלא בגלוי בשדה כפראים, ג) שלא היה להם ממי ללמוד דרך ארץ להיות בסדר הליכות אומה שלמה, שהרי במצרים היו עבדים כבושים בטיט ולבנים וביציאה לא ראו אומה בעיניהם, ד) הליכתם במקום נחשים ועקרבים והיו בכל רגע מסוכנים למות. והקב"ה החיה אותם ועשה אותם לאנשי המעלה. ועל כן אמר "ימצאהו בארץ מדבר" – במקום שאין דבר מאכל והוא סיפק אותם, כלשון (במדבר י"א) "הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם", והרי כך פירש הרשב"ם.
"ובתוהו --- יבוננהו" הבינהו דעת דרך ארץ יותר מכל חכמי העולם, שנתן להם תורתו ואין חכמת העולם נעלם ממנה.
"יצרנהו" – מנחשים ועקרבים...

כמה דעות שונות נאמרו כאן? סדר את המפרשים לקבוצות.

מה מוסיף הספרי ע"י הביאו את הפסוק מהושע, ובמה עוזר לנו הפסוק ההוא ליישב קושיית האברבנאל?

מהי ביקורת הרמב"ן לפירוש רש"י?

על איזה רמז בכתובים בפרשתנו מסתמך רש"י באמרו "מה שלא עשו עשו וישמעאל"?

מהי חולשתו הלשונית של פירוש הרשב"ם (על אף ההקבלה המובאת בדבריו מבמדבר י"א).

שאלה קשה שאלה קשה ביותר