הפטרה שניה מג' דפורענותא
ירמיהו פרק ב, ד-כח - פרק ד, א-ב
א. | בביאור "אם תשוב" וכו' |
"אִם תָּשׁוּב יִשְׂרָאֵל נְאֻם ה' אֵלַי תָּשׁוּב וְאִם תָּסִיר שִׁקּוּצֶיךָ מִפָּנַי וְלֹא תָנוּד וְנִשְׁבַּעְתָּ חַי ה' בֶּאֱמֶת בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה וְהִתְבָּרְכוּ בוֹ גּוֹיִם וּבוֹ יִתְהַלָּלוּ"
בפנים רבות נתפרשו פסוקים אלה מפי פרשנינו. וראה מקצתם:
רש"י:
אם תשוב ישראל בתשובה זו אלי, תשוב – לכבודך וגדלותך הראשונים ואם תסיר שקוציך מפני אז לא תנוד לצאת בגולה.
רד"ק:
אם תתוודו בדברים הנאמרים ותשובו אלי, אני מקבל אתכם בתשובה ותנוחו ולא תגלו מארצכם. "תשוב" השני עניינו מנוחה, כמו (ישעיה ל' מ"ו) "בשובה ונחת תושעון". וכפל הענין במלים שונות ואמר: "ואם תסיר שקוציך מפני ולא תנוד" כלומר: לא תנודו מארצכם.
ופירשו המפרשים הפסוק הזה קודם גלות ישראל, שהיה אומר: "אם תשוב ישראל נאום ה'" – אם תהיה תשובתך שלמה, אלי תשוב, רצונו לומר: תנוח בארצך בשובה ונחת. ואם תסיר שקוציך מפני, הנה אז לא תנוד ולא תלך בגלות; וכפי דרך הנבואה ועניינה אינו נכון, כי הדברים כולם הם אחרי הגלות בהתעוררותם לתשובה, כדי שיגאלו, לכן יהיה פירוש הכתוב:
"אם תשוב ישראל אלי" רצונו לומר: אם תעשה תשובתך באמת אלי בזה האופן מהשלימות, הנה אז תשוב לארצך מהגלות שהלכת בו, ותשוב למעלתך וכבודך, ושלטון ארצך, אבל צריך שאם תסיר שקוציך מפני, שהוא העבודה זרה, שתסיר אותה ותרחיקנה ממך, שתהיה קיים בתשובתך ולא תשוב לכסלה ולחטא, וזהו "ולא תנוד" רצונו לומר: לא תפרד מהתשובה ההיא.
גם רמז עוד באמרו: "אם תשוב ישראל אלי תשוב", שלא ישימו אמצעים בינם לבין אלוהיהם, כי זהו מדרכי העבודה הזרה, וזהו "אלי תשוב" – רצונו לומר: צריך שתשוב לא לשמש ולא לכוכב שיהיה אמצעי בדבר, ואומר "ואם תסיר שקוציך מפני ולא תנוד" אפשר לפרשו בתמיהה. יאמר: האם תחשוב, שאם תסיר שקוציך מפני שלא תנוד ולא תצא אז מן הגלות שאתה בו? באמת תנוד ותצא ממנו.
באור:
דברים אלה (פסוקים א'-ב') השיב ה' יתברך לבני ישראל על תחנוניהם למעלה (סוף פרק ג'). ולדעתי מילת "אם" כאן אינה תנאי, רק בא לאמת הדבר, כמו (תהלים פ"א) "שמע עמי ואעידה בך, ישראל אם תשמע לי". – הלואי שתשמעו לי! "ולא תנוד" – כצפור נודד ממקומו ופוסח על שתי סעיפים. "ונשבעת" והלואי שתשבע בשם ה' באמת ובצדקה, לאשר את החמוץ, להציל הגזול מיד עושקו, ואת נפש עני ואביון מחזק ממנו, והביא בזה שלום וברכה בעולם ויכירו וידעו כל הגויים, כי אלוקים אמת ותורתו תמימה והתברכו בו "ובשמו יתהללו".
1. |
היש הבדל בין רש"י לרד"ק בתפישה התחבירית של פסוקנו? |
2. |
למה מתכוון רד"ק באמרו "בדברים הנאמרים" – היכן הם נאמרים? |
3. |
מה ראו רש"י ורד"ק שלא לפרש "תשוב" השני כשיבה לארץ (כפי שפירשה אברבנאל)? |
4. |
מה ראה רד"ק להוסיף אחר המילים "ולא תנוד" את המלים "כלומר, לא תנודו מארצכם", מה תוקן ע"י החסירו וי"ו של "ולא"? |
5. |
השווה וי"ו של "ולא תנוד" לוי"ו של בראשית כ"ח כ"ב, רש"י: ד"ה והאבן הזאת: כך מפורש וי"ו זו של "והאבן": אם יעשה לי את אלה ואף אני אעשה זאת. |
6. |
מה ההבדל בתפישה התחבירית שבין רד"ק לבין פירושו הראשון של האברבנאל (עד "גם רמז עוד"...)? |
7. |
מהי חולשת פירושו הראשון של אברבנאל, ומה חולשת פירושו השני? |
8. |
הסבר מה הם הפירושים השונים הניתנים בחמשת הפירושים הנ"ל (האברבנאל מציע שני פירושים שונים) למלה "תנוד"! |
9. |
מקרא כפשוטו מסכים עם הבאור בפירוש "ולא תנוד": "ולא תהיו כמי שהוא נע ונד אחת הנה ואחת הנה, כלומר אל תעשו תשובה לחצאין, לעמוד ורגלכם האחת בדרך הראשונה ורגלכם האחת באחרונה... ויתורגם ללועזים So must du nicht Wanken. לדעתו הפסוקים שלאחר פסוקנו הם עדים לנכונות פירושו. הסבר – כיצד? |