לאחר חטא העגל
שמות פרקים לב - לד
א. | שלוש תפילות משה |
שלוש פעמים פותח משה בתפילה ובבקשה וב"משא ומתן" עם הקב”ה: הסבר מהי התכלית שאותה הוא רוצה להשיג בכל אחת משלוש ההתדיינויות האלה |
ב. | כינויי ישראל |
השווה:
(1) פרק ל"ב פסוק ז'
"לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ"
(2) פסוק ט'
"רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא"
(3) פסוק י"א
"לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם"
(4) פסוק י"ב
"... וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ"
(5) פסוק י"ד
"וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ"
(6) פסוק ל"א
"אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה"
(7) פסוק ל"ד
"לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם אֶל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ"
(8) פרק ל"ג פסוק א'
"לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה אַתָּה וְהָעָם אֲשֶׁר הֶעֱלִיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"
(9) פסוק י"ג
"... וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה"
(10) פסוק ט"ז
"וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא כִּי מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲנִי וְעַמֶּךָ
הֲלוֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ מִכָּל הָעָם"
1. |
התוכל להסביר סיבת השינויים בכינוי? |
2. |
מה ההבדל בין משמעות "העם הזה" (2) ובין משמעות "העם הזה" (6)? העזר בדברי משה אל אהרון: ל"ב כ"א: "מה עשה לך העם הזה?" |
3. |
יש רואים ב"אתה והעם" של ל"ג א' (8) את תשובת ה' לדברי משה ל"ב ל"ג. כיצד? |
4. |
התוכל להסביר מהו ההבדל בין "עם" ו"גוי" על פי (9)? העזר בפרק ל"ב פסוק י' "וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל" וכן בראשית י"ב ב' "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל" |
5. |
במה שונה הוראת המלה "העם" (10) מהוראת המילה "עם" בכל הפסוקים הקודמים? |
6. |
מה הסיבה שלא נאמר כאן (ב-10) "מכל העמים"? |
ג. | הוראת מילת "ועתה" |
"אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב"
פסוק ל"ב
"וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם..."
המילה "ועתה" פותחת כרגיל מסקנה מן האמור לפני כן.
השווה:
בראשית מ"ד ל"ג
"וְעַתָּה יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר"
(ועיין ספורנו שם)
"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱ-לֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם..."
(ועיין רש"י שם)
"וְעַתָּה הִנֵּה הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם... וְהִנֵּה נָתַן ה' עֲלֵיכֶם מֶלֶךְ..."
"וְעַתָּה מַה לָּךְ לְדֶרֶךְ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מֵי שִׁחוֹר..."
1. |
הסבר: האם הוראת מילת "ועתה" במקומנו כהוראת "ועתה" במקומות הנ"ל? |
2. |
כיצד מתקשרים הפסוקים ל"א-ל"ב זה עם זה? |
ד. | מקרא קצר |
"וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ"
רש"י:
ד"ה ועתה אם תשא חטאתם: הרי טוב, איני אומר לך מחני; ואם אין – מחני.
וזה מקרא קצר וכן הרבה.
ד"ה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך: הן תרצה לשאת חטאתם והן שלא תרצה, מחה את הזכויות שלי מספרך ושים לחשבונם, כדי שיזכו לסליחה.
1. |
הסבר את ההבדל בין שני הפרשנים בתפישתם את המבנה התחבירי של פסוקנו. העתק את פסוקנו פעמיים וסמנו בסימני פיסוק לפי דעתו של כל אחד! |
2. |
קאסוטו (בפירושו לספר שמות) משווה את מבנה פסוקנו לשמואל א' פרק י"ב י"ד-ט"ו. מה הדמיון? |
3. |
הידועים לך עוד מקראות קצרים ממין זה בתורה? |
4. |
הסבר, מה ההבדל ביניהם בתפישת רעיון הפסוק, ואיזה פירוש נראה לך פשוטו של מקרא בהתאם להקשר? |
ה. | לשון "דברתי לך" - שאלות ברש"י |
"וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם אֶל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ"
רש"י
:ד"ה אל אשר דברתי לך: יש כאן "לך" אצל דיבור במקום "אליך" וכן (מלכים א' ב') "לדבר לו על אדוניהו".
מה קשה לו, ומה ראה להביא ראייתו ממלכים א' דווקא, וכי לא מצינו "לדבר לך" או "לדבר לי" פעמים רבות בתורה? |
ו. | בביאור הפסוק "ראה אתה" וכו' |
"רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי הַעַל אֶת הָעָם הַזֶּה וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי אֵת אֲשֶׁר תִּשְׁלַח עִמִּי"
רש"י:
ד"ה ראה אתה אומר אלי: ראה תן עיניך ולבך על דבריך. אתה אומר אלי וגו' ואתה לא הודעתני וגו' ואשר אמרת לי (כ"ג) "הנה אנכי שולח מלאך" – אין זו הודעה, שאין אני חפץ בה.
ד"ה ראה אתה אומר אלי העל: כדכתיב לעיל (ל"ב ל"ד) "לך נחה את העם".
ד"ה ואתה לא הודעתני: אלא (ל"ב ל"ד) "הנה מלאכי ילך לפניך" ואיני חפץ כי אם בלכתך עמנו בעצמך.
1. |
שני קשיים רצה רש"י ליישב. אילו הם? |
2. |
מפרשי רש"י מקשים: הנה אף שבאמת אין נופל ראית העין אצל השם יתברך, בכל זה דיברה תורה בלשון בני אדם ותיחס ההשגה אצל השם יתברך בראיה כמו (שמות ג') "וירא ה' כי סר לראות" ורבות כיוצא בו, אם כן מה ראה רש"י לפרש "ראית" ה' במקום זה ולא פירשו במקומות שלפני כן, כגון בשמות ג' "וירא ה' כי סר לראות" ועוד? ישב את הקושיה. |
3. |
מה ראה הרשב"ם להזכיר בפירושו את ל"ב ל"ד ולא הזכיר את "המלאך" של ל"ג ב'? |
ז. | געגועים ליחס ה' לישראל |
"וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ מִכָּל הָעָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה"
בביטוי זה מעלה משה געגועים אל יחס ה' לישראל כפי שהיה בעבר. היכן הראיה לכך? |