התגלות יוסף
בראשית פרק מה
א. | למה שאל העוד אבי חי |
"אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי"
אברבנאל, מקשה:
למה שאל העוד אבי חי, וכבר ידע מדבריהם פעמיים ושלוש שהוא חי?
ענה לקושייתו. |

ב. | תוכחתו של יוסף |
"וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו"
בראשית רבה צ"ג (י):
"ויתן את קולו בבכי... ולא יכלו אחיו לענות אותו" – אבא כהן ברדלא אמר: אוי לנו מיום הדין! אוי לנו מיום התוכחה! בלעם חכם של עובדי כוכבים לא יכול לעמוד בתוכחה של אתונו... יוסף קטנן של שבטים היה ולא היו יכולים לעמוד בתוכחתו, הדא הוא דכתיב: "ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו".
לכשיבוא הקב"ה ויוכיח כל אחד ואחד לפי מה שהוא, שנאמר (תהלים נ'): "אוכיחך ואערכה לעיניך" – על אחת כמה וכמה.
ומקשה בעל יפה תואר:
והלא עד השתא לא הזכיר מכירתו, ואיך אמר המדרש: "ולא היו יכולים לעמוד בתוכחתו"?
ענה לקושייתו. |

ג. | בפירוש מילת "תורש" |
"פֶּן תִּוָּרֵשׁ"
תרגום אונקלוס, (לפי יא"ר וסביוניטה):
דלמא תשתיצא.
רש"י:
ד"ה פן תורש: דילמא תתמסכן, לשון (שמואל א' ב') "מוריש ומעשיר".
ד"ה פן תורש: תתגרש מן הארץ ע"י רעבון, כמו (דברים ט' ג') "והורשתם והאבדתם מהר" מגזרת "ירש" יאמר "תורש", מן "יקש" אמר "תוקש".
"פן תורש אתה וביתך: דרך כבוד, כי לאחיו אמר: "כי למחיה שלחני אלוקים לפניכם" ו"לשום לכם שארית", שיהיו מתים ולא יישאר להם שארית, אבל לאביו לא רצה לומר כן, ואמר: אם תתעכב בארץ כנען - תורש, כי אני לא אוכל לשלוח לך לארץ כנען לחם רב מגנזי המלך, כי יחשדו אותי, שאני מוכרו שם לעשות לי שם אוצרות כסף ולשוב אל ארצי ואל מולדתי, ובבואכם וידעו כי אתם אבי ואחי ייתן לי המלך רשות.
ד"ה פן תורש: כמו תכרת, וכן (דברים ד' ל"א) "להוריש לגויים"
1. |
כמה דעות שונות נאמרו בפירוש מילת "תורש"? |
2. |
לאיזו מהן מתאימות הוראות הפסוקים הבאים: "כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ" "כִּי תֹאמַר אֱדוֹם רֻשַּׁשְׁנוּ" "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם" במדבר ל"ג נ"ג "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ" |
3. |
מהי חולשת פירושו של רש"י? |
4. |
בעל גור אריה מגן על רש"י בעזרת הפסוק "כל עצך ופרי אדמתך יירש הצלצל" (דברים כ"ח מ"ב). הסבר מה עזרה ניתנת לרש"י בפסוק זה? |
5. |
מהי חולשת פירושו של הרשב"ם? |

ד. | השוואת דברי יוסף |
השווה:
מהי סיבת השינוי? |

ה. | השוואת דברי יוסף ודברי פרעה |
השווה:
דברי יוסף |
דברי פרעה |
"מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי פסוק י' וְיָשַׁבְתָּ בְאֶרֶץ גֹּשֶׁן פסוק י"א וְכִלְכַּלְתִּי אֹתְךָ שָׁם |
פסוק י"ז " ... זֹאת עֲשׂוּ טַעֲנוּ אֶת בְּעִירְכֶם פסוק י"ח וּקְחוּ אֶת אֲבִיכֶם וְאֶת בָּתֵּיכֶם וּבֹאוּ אֵלָי פסוק י"ט וְאַתָּה צֻוֵּיתָה זֹאת עֲשׂוּ פסוק כ' וְעֵינְכֶם אַל תָּחֹס עַל כְּלֵיכֶם |
1. |
מה ההבדל הכללי באופיים של שני הדיבורים? |
2. |
במה מתבטא חוסר הסבלנות בדברי יוסף ורצונו להאיץ את בוא אביו? |
3. |
שים לב: בדברי פרעה חוזרים כמה ביטויים פעמיים. מהי משמעותה של חזרה זו? |

ו. | שאלות בתרגומים |
1. |
"כִּי פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם" ארי כלישנכון אנא ממליל עמכון. תרגום יונתן: ארום פומי בלישן בית קורשא ממליל עמכון.
|
2. |
פסוק ט"ז "וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה" תרגום יונתן: וקלא משתמע בית מלכותא דפרעה. מה ראה להוסיף מילת מלכותא? |
3. |
פסוק י"ז "וּלְכוּ בֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן" תרגום אונקלוס: ואזילו אובילו לארעא דכנען. ומקשים מפרשי התרגום: למה לא תרגם "בואו" כרגיל "אתו"? |
4. |
פסוק י"ט "וְאַתָּה צֻוֵּיתָה זֹאת עֲשׂוּ" תרגום יונתן: ואנת, יוסף, מפקיד באיקר אבך (ואתה יוסף מצווה בכבוד אביך) בגין כן אימר לאחך. מה אילצו להוסיף את המילים שאינן במקרא? |
