אשם
ויקרא פרק ה, פסוקים יד - כו
א. | שאלות מבנה |
ב. | השוואת ניסוח בין חטאת לאשם |
השווה:
נאמר בחטאת (ד' כ"ז):
"וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא..."
נאמר באשם תלוי (ה' י"ז):
"וְאִם נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא"
נאמר באשם גזלות (ה' כ"א):
"נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא"
1. |
הסבר את העדר המילה "אחת" בקרבן אשם. |
2. |
למה נאמר באשם תלוי "ואם... כי תחטא" ולא נאמר כפי שנאמר בחטאת "ואם נפש תחטא"? |
ג. | ההבדל בין חטאת לאשם |
"נֶפֶשׁ כִּי תִמְעֹל מַעַל וְחָטְאָה בִּשְׁגָגָה מִקָּדְשֵׁי ה' וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַה' אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ לְאָשָׁם"
ד"ה והביא את אשמו לה': וקרא הקרבן הזה "אשם" כמו שאמר (ט"ו) "בשקל לאשם". אבל (לעיל ה' ו') "והביא את אשמו לה'" האמור למעלה בקרבן עולה ויורד טעמו: והביא את קרבנו לה', כי הקרבן ההוא "חטאת" הוא, כמו שאמר (שם ו') "כשבה או שעירת עזים לחטאת".
ולא נתברר מה טעם יהיה שם הקרבן האחד "חטאת" ושם האחד "אשם" וכולם יבואו על חטא. ולא נוכל לומר בעבור שה"חטאת" נקבה, כי יש חטאת זכר: שעירים ופרים. ואין לומר שיהא מפני חומר החטא, כי הנה המצורע מביא שני קרבנות: שם האחד "חטאת" והשני "אשם".
והנראה בעיני, כי שם "אשם" מורה על דבר גדול העושו (=העושה אותו). יתחייב להיות שמם ונאבד בו מלשון (תהלים ה' יא') "האשימם אלוקים..." (עיין שם עד סוף הפסוק!) וכן "ויאשמו נאות מדבר" (=אין פסוק כזה במקרא ואף לא דומה לו ויש סוברים שהתכוון לישעיהו כ"ד ו') וכן (הושע י"ד א') "תאשם שומרון כי מרתה באלוקיה" וכן (בראשית מ"ב כ"א) "אבל אשמים אנחנו" – נענשים אנחנו. ו"חטאת" מורה על דבר נוטה בו מן הדרך מלשון (שופטים כ' ט"ז) "קולע אל השערה ולא יחטיא".
והנה אשם גזלות (ויקרא ה' כ"א-כ"ו) ואשם שפחה חרופה בעבור שהם באים על המזיד יקרא קרבנם "אשם", וכן אשם הנזיר, אבל אשם מעילות (ה' ט"ו-ט"ז) אע"פ שהוא בשוגג, בעבור שהוא בקדשי ה' יקרא הקרבן "אשם", כי החטא הגדול יחייב להיותו אשם בו, כאשר יקרא "מעילה". וענין המצורע בעבור שהמצורע חשוב כמת, והנה הוא דבר שמם ואבד ויקרא קרבנו הראשון "אשם" שיגן עליו מן האשמה אשר הוא שמם בה, והשני חטאת שהוא מכפר שגגותיו. וטעם "אשם תלוי" (ה' י"ז-י"ח), מפני שבעליו סבור שאין עליו עונש, כי לא נודע שחטא; מפני זה החמיר עליו הכתוב בספקו יותר מודאי, והצריכו איל כסף שקלים, ואילו נודע חטאו היה מביא חטאת בת דנקא (מטבע פרסי קטן, שישית הזוז) וקראו "אשם" לאמור שהוא בשני סלעים כאשמות החמורים, לרמוז לו שאם יהיה נקל בעיניו ולא יביא כפרתו – שמם יהיה בעוונו.
וזה טעם (ה' י"ט) "אשם הוא, אשם אשם לה'". יאמר, כי הקרבן הזה, אע"פ שהוא בא על הספק "אשם" הוא, כי אשום אשם לה' היודע כל התעלומות, ואם אולי חטא לא יענישנו.
ר' דוד הופמן, בפירושו לויקרא (קנ"א-קנ"ב):
הפסוק הזה (ה' י"ט) מבהיר לנו במלים מדויקות את ההבדל בין קרבן האשם לקרבן החטאת. כל חוטא חוטא בשני פנים: ראשית לעצמו, ונפשו הוא שנפגעה בטהרתה ע"י החטא ומורחקת מקרבת אלוקים, שבו מקורה, ושלהיות קרובה אליו הוא יעודה... חוטאים מסוג זה מחויבים להביא קרבן שמטרתו בעיקר "לחטאת", כלומר לטיהור... אבל יש חטאים אחרים שהם במדה גדולה יותר עברות כלפי ה' וקיפוח זכויותיו... במקרים כאלה שבהם זכויות ה' מקופחות במישרין או בעקיפין נדרש קרבן "אשם".
לפסוק כ':
האשמות הקודמים באו עקב חטאים שבהם קופחה זכותו של ה' במישרין וכאן מדובר בפגיעה בזכויות הרע, שעל ידו נפגעה בעקיפין גם זכותו של ה'.
1. |
גם הרמב"ן, גם ר' דוד הופמן מנסים למצוא את ההבדל בין החטאת לאשם. מה ההבדל בין דרכיהם בהבחנה זו? |
2. |
למה הולך הרמב"ן בהסברו (החל מן "והנה אשם בגזלות") לפי הסדר של אשם גזלות... אשם מעילות, אשם המצורע, אשם תלוי, ולא הלך לפי הסדר שבו באים האשמות בפרקנו: 1. אשם מעילות (י"ד-ט"ז); 2. אשם תלוי (י"ז-י"ט); 3. אשם גזלות (כ'-כ"ו). |
3. |
מניין לרמב"ן שהאיל המובא באשם תלוי מחירו שני סלעים? |
4. |
מה כוונתו באמרו "כאשמות חמורים", לאילו אשמות יכוון? |
5. |
מהי הסיבה שהחמירה התורה במקרה שאינו יודע אם חטא אם לא – יותר מאשר במקרה שוודאי לו שחטא? |
ד. | "ועשתה אחת מכל..." |
"וְאִם נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְעָשְׂתָה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה..."
ר' דוד הופמן, (ויקרא ה' י"ז):
הכתוב "ועשתה אחת מכל מצוות ה'" מכוון אל פרק ד' כ"ז, ומלמד כי כאן כמו גם לעיל כוללת הפיסקה "מצוות ה' אשר לא תעשינה" עברות שזדונן בכרת. אולם מה ההבדל בין המקרה כאן שהחוטא מביא אשם, ובין המקרה דלעיל, שהחוטא מביא חטאת?
העובדה שלעיל כתוב "בשגגה", מה שחסר כאן, אינה יכולה לבסס את ההבדל, מכיון...
לפיכך אין ההבדל אלא בזה שבמקרה דלעיל נודע לו חטאו ואילו כאן הכתוב על נפש שלא נודע לה אשמה: "ולא ידע ואשם". ואולם אם כאן מדובר על מקרה כזה (=שלא נודעה לו אשמתו) קשה מאד להבין, איך תוכל התורה לומר: "ועשתה אחת מכל מצוות ה' אשר לא תעשינה".
1. |
הסבר מניין לו, שאי אפשר לפרש את ההבדל בין המקרה שעליו ידובר כאן (ה' י"ז-י"ט) ובין המקרה שעליו מדובר בדברים כ"ז ואילך ע"י העדר המילה "בשגגה" כאן ולפרש שבמקומנו לא מדובר בשגגה? |
2. |
מה הם הפסוקים המורים על כך שבחטאת מדובר על מקרים שלאחר מעשה נודע לו בבירור שחטא? |
3. |
מה הוא הקושי אשר אותו רואה הופמן במלים של פסוקנו "ועשתה אחת מכל מצוות ה' אשר לא תעשינה" ומה היא האפשרות ליישב מילים אלה? |
ה. | שאלות ודיוקים ברש"י |
1) פסוק ט"ו ד"ה אין מעילה בכל מקום אלא שינוי וכן הוא אומר (דה"י א' ה') "וימעלו באלוהי אבותיהם ויזנו אחרי אלוהי עמי הארץ", וכן הוא אומר בסוטה (במדבר ה') "ומעלה בו מעל". |
| ||||||
2) פסוק י"ח ד"ה בערכך לאשם: בערך האמור למעלה. |
| ||||||
3) פסוק י"ח ד"ה אשר שגג והוא לא ידע: הא אם ידע לאחר זמן, לא נתכפר לו באשם זה עד שיביא חטאת. הא למה זה דומה? לעגלה ערופה שנתערפה ואח"כ נמצא ההורג, הרי זה יהרג. |
|