פרשת וישלח
שנת תשכ"ג
תפילת יעקב
בראשית פרק לב, פסוקים י - יג
| 1. |
הסבר את מבנה התפילה. |
| 2. |
השווה את הבטחות ה' שניתנו ליעקב להזכרת ההבטחות האלה בתפילתו:
דברי ה' אל יעקב |
הזכרת הבטחות ה' בתפילת יעקב |
בצאתו מבית אביו: כ"ח י"ד-ט"ו
"וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ... וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ" |
ל"ב י"ג
"אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב" |
בבית לבן: ל"א ג'
"שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ..." |
ל"ב י'
"הָאֹמֵר אֵלַי שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ" |
| א. |
הסבר, מה ראה יעקב להזכיר בתפילתו תחילה את ההבטחה המאוחרת (ל"א ג') ולהזכיר בסוף תפילתו את ההבטחה הראשונה (כ"ח)? |
| ב. |
התוכל להסביר אחדים מהשינויים ששינה יעקב בהזכירו את דברי ה'? | |
פסוק י"א
"קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ"
רש"י:
ד"ה קטנתי מכל החסדים: נתמעטו זכויותי ע"י החסדים והאמת שעשית עמי, לכך אני ירא שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להימסר ביד עשו.
ומכל האמת: אמיתת דברך, ששמרת לי כל ההבטחות שהבטחתני.
רד"ק:
אינני שואל מאתך לפי מעשי, כי ידעתי כי אני קטן ונבזה מעשות עמי כל החסדים וכל האמת אשר עשית את עבדך.
ו"החסד" הוא רוב הטוב אשר נתן לו, ו"האמת" – לפי שהבטיחו ואמר לו (בראשית כ"ח): "הנה אנכי עמך" והוא ברוך הוא, מקיים דברו הטוב.
אבל מה שאני שואל מאתך, שתשמור לי הבטחתך שאמרת לי "ושמרתיך בכל אשר תלך" – ולא לזכותי, כי אולי חטאתי לפניך, אלא לזכות אבותיי אני מתפלל לפניך, שתצילני מיד אחי מיד עשו, שאינו שומר לי אחווה, כי עדיין הוא עשו שעומד ברשעו ובשנאתו אותי.
| 1. |
מה ההבדל בין רש"י ובין הרד"ק בפירוש המילה "קטונתי"?
שים לב: יש ביניהם הבדל בתפישתם הלשונית של פסוקנו, ובעקבות זה גם הבדל בתפישתם הרעיונית. הסבר את שני ההבדלים! |
| 3. |
לשם מה הוסיף רש"י – אחר פרשו את המושג "קטנתי", את דבריו "לכך אני ירא.... ביד עשו". מה הקושי שרצה ליישב על ידי כך, ולמה צירפו לפירושו על מילת "קטנתי"? |
| 4. |
האם מסכים רד"ק עם רש"י בפירוש המושגים "חסד" ו"אמת"? |
פסוק י"א
"קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים"
שד"ל:
הרי זו הקדמה לתפילתו. כלומר: הרבה יותר מדי הטבת לי, ומה יוסיף עבדך לדבר? ואף על פי כן הנני מוכרח לחזור ולהטריח עליך שתצילני מיד עשו.
או טעמו: הנה אתה הפלאת חסדך עמי ומה יועיל כל זה אם יבוא עשו ויכני? לכך "תצילני נא".
| 1. |
מה הקושי בתפילת יעקב שאותו הוא רוצה ליישב? |
| 2. |
מה ההבדל בין שני פירושיו ביישוב הקושי הנ"ל? |
| 3. |
האם הוא מסכים בפירוש מילת "קטנתי" עם רש"י או עם הרד"ק? |
פסוק י"א
"קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת"
תרגום אונקלוס:
מכל חסדין ומכל טבון (=ומכל הטובות).
מפרשי תרגום אונקלוס תמהין (ואף הרמב"ן כבר תמה), מה ראה אונקלוס לתרגם כך "ומכל האמת", והלא דרכו לתרגם אמת = "קשוט". וכן תרגם בשמות ל"ד ו': "ורב חסד ואמת" = ומסגי למעבד טבון וקשוט.
פסוק י"ג
"וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ"
אנשלמה אשתרוך, מדרשי התורה:
הרצון בזה שאמר יעקב: אם שמא יגרום חטאי לנגדי, יהי רצון שלא יזיק לזרעי שלא חטא ועליו הבטחתני כן.
|
מהו הקושי או הקשיים שרצה ליישב? |
| 1. |
פרק ל"ב פסוק כ"ג
"וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא וַיִּקַּח אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו וְאֶת אַחַד עָשָׂר יְלָדָיו..."
בפסוקנו באים בצלע הראשונה שני פעלים: "ויקם – ויקח", המתייחסים לנושא אחד, אך אין הצלע מתחלקת בגמר הפעולה הראשונה (במילה "הוא"), אלא באמצע הפעולה השנייה (במילה "שפחתיו").
(הערה: חלוקה זאת היא בניגוד אל
בראשית ל"ג י"ז: ויעקב נסע סוכתה ויבן לו בית...
בראשית ל"ה י"ד: ... ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן).
| א. |
מהי הסיבה לחלוקה הזאת, הנוגדת לכאורה את החלוקה ההגיונית? |
| ב. |
השווה את פסוקנו לפסוקים הבאים, הכוללים אף הם "ויקם" כפועל ראשון:
בראשית כ"ג ז'
"וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם הָאָרֶץ לִבְנֵי חֵת"
בנוסח המקובל בא "אברהם" בתביר, אך בנוסח אחר בזקף.
במדבר כ"ב י"ג
"וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרֵי בָלָק לְכוּ אֶל אַרְצְכֶם..."
אילו פסוקים מתחלקים אחרי הפעולה הראשונה, ואילו מתחלקים כמו פסוקנו? |
| ג. |
מהי הסיבה לצירוף הטעמים ולחלוקה הזאת בכל אחד מהם? | |
| 2. |
פרק ל"ג פסוק ט'
"וַיֹּאמֶר עֵשָׂו יֶשׁ לִי רָב אָחִי יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ"
ספורנו:
ד"ה יש לי רב: ואיני צריך.
ד"ה אחי יהי לך אשר-לך: שבהיותך אחי לא תצטרך לכבדני במנחה. מה הניע את ספורנו לפרש בדרך זו? |