פרק ו' פסוק י"ח
"וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה
אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ"
פרק ט' פסוק ט'
"וַאֲנִי הִנְנִי מֵקִים אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְאֶת זַרְעֲכֶם אַחֲרֵיכֶם..."
פרק ט' פסוק י"א
"וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְלֹא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל..."
ראב"ע, פרק ו' פסוק י"ח:
ד"ה והקימותי את בריתי: לאות שהשם נשבע לו שלא ימות הוא ובניו במבול, ואם לא נמצא בתחילה מפורש, כאשר מצאנו במשנה התורה (דברים א' כ"ב) "נשלחה אנשים לפנינו".
ומילת "והקימותי" – שאקיים את שבועתי.
והקרוב אלי, שזאת הברית רמז לקשת.
ראב"ע, פרק ט' פסוק ט':
ד"ה ואת זרעכם: ... והברית שאקיים היא שלא ייכרת כל בשר.
| 1. |
מה הקושי בפסוק י"ח? האם הוא הוא הקשה לו גם בט' ט'? |
| 2. |
מה ההבדל בין שני פירושיו לפסוק י"ח? (השני פותח במילים "והקרוב אלי".) |
| 4. |
מה ראה ראב"ע להכניס פירושו למילה "והקימותי" בין שני פירושיו ל"בריתי", ולא אמר פירושו ל"והקימותי" בסוף? |
| 5. |
השווה לדברי ראב"ע כאן את דבריו בשמות ו' ד':
ד"ה וגם הקימותי את בריתי אתך: גם שלחתיך בעבור שהקימותי עם האבות לתת להם...
האם פירושו את מילת "והקימותי" ב-ו' י"ח וב-ט' ט' ובשמות ו' ד' פירוש אחד הוא? ואם לא – מה ראה לשנות? |
פרק ו' פסוק י"ח
"וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ"
רד"ק:
ברית שאני כורת עמך שתנצל ממי המבול אתה וכל אשר עמך, אקיימנו לך.
רלב"ג:
וזה הברית אשר זכר הוא לפי מה שאחשוב שעשהו ה' יתברך ביום הזה, לקיים העולם בדרך שלא יצטרך עוד אל כמו זה האופן מהבריאה אשר ברא בששת ימי בראשית,... וזה הברית שאמנם הקימו עם נח במה שציוהו מעשית התיבה ושיכנס בתיבה הוא ובניו ונשיהם ושיכניס עמו מכל מין ומין... כדי שיתקיימו...
אברבנאל:
ואמנם מהו הברית שעליו אמר "והקימותי את בריתי" חשב הר"ן שההמלטה וההצלה הוא הברית, ואיננו נכון, והיותר מתיישב בזה הוא שהא-ל יתברך בתחילת הבריאה שם חוק גבול לים, שאם היות טבע המים לכסות הארץ, לא יהיה כן תמיד... כמו שביארתי בפירוש (פרק א') "יקוו המים".
והנה דור אנשי המבול, כאשר עברו חוקם והפרו גבולם ובריתם, ראה הקב"ה להפר גם כן עמהם את בריתו מהגלות היבשה. וכבר ידעת שחוקי הבריאה הראשונה נקראו ברית כמו שאמר ירמיהו (ל"ג כ"ב) "אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי" – את בריתי היום ואת בריתי הלילה, כי ברית הוא מלשון גבול...
וכאילו אמר ה' לנח, שהברית והגבול אשר שם למים שלא יכסו את הארץ, אין ראוי לשמרו לאותם רשעים, כי כמו שהם הפרו את בריתי, אף אני אסלק את בריתי ואת אמונתי וחסדי מהם ואסיר את גבול הים ושטף ועבר, אבל הברית והחסד הזה אקים איתך, כי אחר שבריתי הייתה איתך הצדק והשלמות, גם אני ברית שלומי לא תמוש מאיתך וכי תעבור במים ולא ישטפוך.
ספורנו:
את בריתי: אחר המבול.
באור:
שלא ימותו הוא ובניו במבול ושלא ימיתוהו החיות בתיבה.
קאסוטו, מנח עד אברהם (עמוד 47):
נאמר לנח, שכל בני אדם עתידים לגווע במבול, ואם כך יהיה, ההבטחות שהבטיח א-לוהים לאדם הראשון (בראשית א' כ"ט) מה יהיה עליהן? אם כן, איפוא, ברית כרותה לבני אדם שיפרו וירבו וימלאו את הארץ... ואי אפשר שלא יקיים א-לוהים את דברו, לפיכך – לאחר שנאמר "כל אשר בארץ יגווע", נאמר כאן תיכף ומיד "והקימותי את בריתי אתך" להגיד: הברית אשר כרתי את האדם הראשון, אקיים אותה בך ובזרעך. בכם ימשך קיומה של האנושות...
| 1. |
מי מן הפרשנים הנ"ל מסכים עם אחד משני פרושי הראב"ע? |
| 2. |
לפי מי מן הפרשנים הנ"ל יש להבדיל בין כריתת ברית לבין הקמת (=שמירת) ברית? |
| 4. |
מי מן הפרשנים הנ"ל יכול להסתמך על בראשית י"ז כ"א "ואת בריתי אקים את יצחק". |
שד"ל:
ועניין הברית איננו תמיד קשר אהבה (feedus), גם לא תנאי (pactus) אלא כל הבטחה נקראת "ברית".
|
איזו משלוש ההוראות המוזכרות בדבריו מתאימה ל-ו' י"ח ואיזו לט' ט'? |
בפסוקים אחדים נזכרים שמותיהם של שלושה בני נח:
א) פרק ה' פסוק ל"ב
"וַיְהִי נֹחַ בֶּן חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד נֹחַ אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת"
ב) פרק ו' פסוק י'
"וַיּוֹלֶד נֹחַ שְׁלֹשָׁה בָנִים אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת"
ג) פרק ט' פסוק י"ח
"וַיִּהְיוּ בְנֵי נֹחַ הַיֹּצְאִים מִן הַתֵּבָה שֵׁם וְחָם וָיָפֶת וְחָם הוּא אֲבִי כְנָעַן"
ד) פרק י' פסוק א'
"וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת בְּנֵי נֹחַ שֵׁם חָם וָיָפֶת וַיִּוָּלְדוּ לָהֶם בָּנִים אַחַר הַמַּבּוּל"
כן אנו מוצאים רשימות נוספות של מנין שלושה שמות בפסוק אחד, כגון בני יקטן בפרק י':
פסוק כ"ז
"וְאֶת הֲדוֹרָם וְאֶת אוּזָל וְאֶת דִּקְלָה"
פסוק כ"ח
"וְאֶת עוֹבָל וְאֶת אֲבִימָאֵל וְאֶת שְׁבָא"
פסוק כ"ט
"וְאֶת אוֹפִר וְאֶת חֲוִילָה וְאֶת יוֹבָב"
| 1. |
מהו ההבדל באופן הנחת הטעמים ברשימת בני נח לעומת בני יקטן? |
| 3. |
ב-ז' י"ג נאמר:
"בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בָּא נֹחַ וְשֵׁם וְחָם וָיֶפֶת בְּנֵי נֹחַ וְאֵשֶׁת נֹחַ וּשְׁלֹשֶׁת נְשֵׁי בָנָיו אִתָּם אֶל הַתֵּבָה"
מה יכולה להיות סיבת השינוי של בעלי הטעמים בפסוק הזה לעומת ארבעת הפסוקים הנ"ל? |