פרשת מקץ
שנת תשכ"ב
הפטרה לשבת חנוכה: המנורה
זכריה פרק ב, יד - פרק ד, ז
אבן כספי, בספרו "מנורת כסף" מקשה לפסוקינו:
כאשר ראה זכריה זאת המראה שאל להמלאך הדובר בו שיודיעהו מה אלה, "ויען המלאך הדובר בו (פסוק ו') זה דבר ה' אל זרובבל לאמור לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה'" והיה ראוי לומר "אלה שבעת עיני ה' משוטטים בכל הארץ" (עיין בפסוק י') וכן היה ראוי לומר "אלה שני בני היצהר העומדים על אדון כל הארץ" (פסוק י"ד) ואיך אמר "זה דבר ה' אל זרובבל לא בחיל ולא בכח..."?
והנה אחדות מן התשובות:
רש"י:
ד"ה מה אלה אדוני: מה זה שהזיתים נמסקים מאליהם והשמן בא אל הנרות מאליו?
ד"ה זה דבר ה' אל זרובבל: זה סימן לך להבטיח את זרובבל כשם שהזיתים והשמן הזה נגמר מאליו לכל דבריו, כך לא בחיל ולא בכח שלכם תעשו את בנין ביתי.
ד"ה כי אם ברוחי: אני אתן רוחי על דריוש ומניח לכם לבנות ולעשות כל צרכי יציאת הבנין משלו ולעזור אתכם בחטין ויין ושמן ועצים כמו שמפורש בעזרא ולא תצטרכו לעזרת אדם.
רד"ק, פסוק ו':
ד"ה ויען לא בחיל ולא בכח: כמו שראית מעשה המנורה נעשה מאליו בלא אדם עורך את הנרות ומציק בהם את השמן, כך יעשה בנין הבית בלא כח אדם אלא ברוח הא-ל יתברך וברצונו, ועוד יפרש לו המראה דרך פרט.
הבאור:
ד"ה מה אלה אדוני: על מה רומז מראה המציקים את השמן אל הנרות? ולא שאל על המנורה, כי הנביא השיג שרמזה על ישועת ישראל, כידוע שאור הוא סימן על התשועה והשלוה.
ד"ה זה דבר ה' אל זרובבל: זה המראה של הזיתים סימן הוא על זרובבל. כשם שהשמן נגמר לכל דבריו ולא יקוה לאיש, כן לא בחיל ולא בכח שלכם תוכלו לעשות את הבית, "כי אם ברוחי" – בהשגחתי הפרטית עליכם, ויתבונן הקורא תפארת מליצת המקרא [א] בהוראת "חיל" ו"כח" שהמה נרדפים בענין, וההבדל ביניהם, כי "כח" מורה על השגת דבר בכח עצמי, ו"חיל" על השגת דבר ע"י כח זולתו, ומעתה יאמר, כי התשועה לא תהיה ע"י שום כח גשמי, כי אם ברוחי. [ב] בהשמטת הפועל "יעשה" או "יהיה"...
| 1. |
מהי תשובתם לשאלת אבן כספי? |
| 2. |
האם מתנגדים רד"ק והבאור לפירוש רש"י או חוזרים עליו רק בניסוח אחר? |
| 3. |
לאילו פסוקים מתכוון רד"ק באמרו "עוד יפרש לו המראה דרך פרט"? |
| 4. |
מניין "ידוע" לו לבעל הבאור "שאור הוא סימן על התשועה"? |
| 5. |
בשתי צורות סגנון רואה בעל הבאור את "תפארת מליצת המקרא" של פסוקנו. הסבר את השני. |
אברבנאל:
...ורש"י פירש "מה זה שהזיתים נמסקים מאליהם והשמן בא אל הנרות מאליו..." (ומביא את כל דברי רש"י, עיין לעיל) וכן פירשוהו המפרשים כולם.
ואתה רואה שאין בכתוב דבר ממה שאמרו ששאל, כי הוא שאל "מה המה אלה" כמו ששאל על הסוסים ועל הקרנות, לא על מעשה השמן מאליו. ועוד איך אמרו, שיבנו בית ה' לא בחיל ולא בכח כי אם בכוחו, והנה הם במלאכת הבונים ובחיל ובכח הנערים, שהיו מחזיקים ברמחים ובחניתות, ובעזרת מלך פרס?!
ואין ספק אצלי שהיתה המנורה משל לאומה, שאם היתה עתה הולכת בחושך לעתיד לבוא תהיה גאולתה מנורה מאירה אל עבר פניה... ולזה אמר זכריה (ב') "רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך... ונלוו גויים רבים אל ה' ביום ההוא והיו לי לעם...".
...ואמר עוד, שראה את המנורה "כולה" (ג' ב'), להגיד שלא תהיה האומה אז כאשר היה בבית שני, שעלו שמה שנים מן השבטים בלבד וגם אלה לא בשלמותם, אמנם לעתיד לבוא ראה המנורה "כולה", לפי שיתקבצו השבטים כולם שמה ולא ישאר אחד מהם בגלות, וכבר נרמז זה למעלה באמרו (ב' ט"ו) "ונלוו גויים רבים אל ה' ביום ההוא"... עוד ראה (ד' ב') "גולה על ראשה" וגולה היא עטרת. והענין בזה שהאומה בבית שני לא היתה עטרה על ראשה, לפי שתמיד היתה נכנעת למלכי האומות הנכרים המושלים בה, פעם לפרס, פעם ליון, פעם לרומי. אמנם בזמן תשועתה תהיה הגולה והכותרת על ראשה, כי לא תהיה נכנעת לשום אומה.
...עוד מלך המשיח נאמר בשם "זרובבל" לפי שיהיה מיוצאי חלציו והודיעו שלא יקנה ממשלתו בחיל ולא בכח כמלכי האומות, כי אם ברוח ה' כמו שאמר ישעיה (י"א) "ויצא חטר מגזע ישי... ונחה עליו רוח ה'". וכן אמר (ישעיה מ"ב) "הן עבדי אתמך בו... נתתי רוחי עליו משפט לגויים יוציא". ואמר (שם) "קנה רצוץ לא ישבור" דומה למה שאמר כאן "לא בחיל ולא בכח".
ועליו אמר (ד' ז') "מי אתה הר הגדול לפני זרובבל למישור". רוצה לומר: מי אתה מלך המשיח שאתה הר הגדול לפני זרובבל, כלומר שבערכו ולפניו תהיה אתה הר הגדול, כי זרובבל היה פחת יהודה, וזה יהיה מלך על כל מלכי האדמה! ואמר שאותו מלך המשיח יהיה למישור, רצונו לומר, שיהיה מישר את כל העמים ומדריכם במעגלי צדק וכמו שאמר ישעיה (ב') "ושפט בין הגויים...".
| 1. |
במה שונה פתרונו של אברבנאל עקרונית מפירושי קודמיו? |
| 2. |
מהן שתי טענותיו של אברבנאל נגד פירושי קודמיו? |
| 3. |
מה אפשר לטעון נגד טענתו השנייה? |
| 4. |
במה סוטה פירושו לפסוק ז' מפשוטו של מקרא? |
| 5. |
מה הניעו להקטין את ערך תקופת בית שני ולהתעלם כליל מתקופת שלטון החשמונאים? |
פסוק ו'
"זֶה דְּבַר ה' אֶל זְרֻבָּבֶל לֵאמֹר לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ"
| 1. |
לאן מוסבת מלת "זה" - לפניה או לאחריה? |
| 2. |
רוב פרשנינו מפרשים "אל זרובבל" – "על זרובבל".
מה נימוקם לפירוש זה, והיכן מצינו "אל" בהוראת "על"? |
פסוק ו'
"וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלַי"
אברהם כהנא, "פירוש מדעי", זכריה ב' ו':
המשכו של לשון זה הוא בפסוק י': שבעה אלה עיני ה' המשוטטים בכל הארץ.
מרדכי זר כבוד, "הספרים חגי זכריה מלאכי" (ירושלים תשי"ז):
נראה לי שלפי פשוטו של מקרא מתיחס דבר ה' (שבפסוקים ו'-י') גם אל מראה האבן (ג' ט') וגם אל מראה המנורה, כי שבע העינים כשבעת הנרות מורות על עיני ה' והשגחתו. המוטיב הוא אחד ושתי המראות הן קשורות ומהודקות זו לזו. גם בפרק ב' א' דבר ה' בפסוקים י"ב-י"ג אינו מתיחס דוקא אל המראה שלפניו, היא מראת המודד, אלא למראה הקרנות שבתחילת הפרק, הרי שזו שיטה.
| 1. |
במה שונה פתרון המנורה לפי שניהם מפתרונה לפי רש"י – רד"ק והבאור? |
| 2. |
היכן מצינו במקרא את הדימוי של "עיני ה'" במובן השגחתו? |
| 3. |
מה המריץ את כהנא (ההולך כאן בעקבות רוב חכמי אוה"ע) לקשר את פסוק ה' עם פסוק י'? |
פסוק ז'
"מִי אַתָּה הַר הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל לְמִישֹׁר"
ראב"ע:
ד"ה מי אתה: הנביא ידבר אל כל שר ומלך: אם אתה נחשב בעיניך כהר פלוני הגדול, למישור חשוב לפני זרובבל.
| 1. |
מי הוא המלך או השר אשר אליו אולי יכוון הנביא דבריו? |
| 2. |
היכן מצינו שלטון מסומל בהר או במקום גבוה?
התוכל להסביר את התופעה הלשונית המוזרה "הר הגבוה"? |