בני קהת

פסוקים א'-ב'

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר
נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי קְהָת מִתּוֹךְ בְּנֵי לֵוִי לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם..."

אברבנאל:

...ולפי שהיה קהת נושא כלי הקודש וקודש הקודשים, אמר: "נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי", רוצה לומר, שינשאם ויכבדם, כי מהם כוהנים ומהם לויים, והם נושאי כלי הקודש, ולכן יפרסם שהם מעולים וחשובים מכל שאר בני לוי, שינטלם וינשאם בכבוד יותר מכולם, אבל אחר זה, בסדר "נשא", זכר הכתוב מספרם ובעבור המספר ההוא אמר "נשא את ראש". 

פסוק י"ח

"אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי"

אבן כספי, משנה כסף:           

ואמר "את תכריתו", כי אם לא יהיו שומרים את הקדשים מנְגוֹעַ בם ואף מֵרְאוֹת בהם, יהיו הקהתים נכרתים, וכאילו אהרן ובניו יכריתום. ובזה יוחס הפועל לפעול בכוונה שנית ובמה שבמקרה, וכבר קדם כל זה במקומות רבים.

פסוקים י"ח-כ'

"אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּם וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ בְּגִשְׁתָּם אֶת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אַהֲרֹן וּבָנָיו יָבֹאוּ וְשָׂמוּ אוֹתָם אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְאֶל מַשָּׂאוֹ וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ"

במדבר רבה ה':

... שאמר ר' אלעזר בן פדת בשם ר"י בן זמרא:
(מרוב קדושתו של ארון היו ניזוקין) והיו כל אחד ואחד רצין (=מן הארון), זה נוטל את השולחן וזה נוטל את המנורה וזה נוטל את המזבחות ובורחים מן הארון, מפני שהיה מזיקן והיה הארון כאילו מתבזה, והיה הקב"ה כועס עליהם... אמר לו הקב"ה למשה ולאהרן: עשו להם תקנה לבני קהת, כדי שלא יכרתו, שלא יהיו מניחין הארון ובורחין... "אל תכריתו את שבט משפחות הקהתי" אלא יבא אהרן ובניו ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו כדי שלא יוכלו להתחלף מעבודה לעבודה וממשא למשא.
ר' שמואל בר' נחמן אמר: חס ושלום לא היו בני קהת מניחין את הארון ורצין לשולחן ומנורה אלא היו נותנים את נפשם על הארון. ואם כן למה היה מזהיר עליהם "אל תכריתו את שבט משפחות הקהתי"? אלא מפני שהיו יודעין שכל מי שטוען הארון שכרו מרובה, והיו מניחין את השולחן והמנורה והמזבחות וכולם רצין לארון ליטול זכר, ומתוך כך היה זה מריב ואומר: "אני טוען כאן", וזה מריב ואומר: "אני טוען כאן" ומתוך כך היו נוהגין בקלות ראש (בשאר כלים)...
אמר אלוקים למשה: עשה להם תקנה, כדי שלא יתכלו מן העולם, אלא יסדרו אותם על עבודתם ועל משאם, שלא יריבו זה עם זה, זה אומר: "אני טוען בארון" וזה אומר: "לאו, אלא אני טוען בארון", ולא היה יודע אחד מה קבוע לו ומה משאו. אמר הקב"ה: "יהיו אהרן ובניו נכנסים ונותנים לכל אחד ואחד טעונו, שנאמר: "אהרן ובניו יבואו ושמו אותם איש איש על עבודתו ועל משאו."