פרשת תזריע - מצורע
שנת תשכ"ד
הפטרת מחר חודש
שמואל א פרק כ, פסוקים יח - מב
אברבנאל, מקשה:
במה שאמר לו יונתן "מחר חדש ונפקדת כי יפקד מושבך... ובאת אל המקום..." והעצה הזאת כבר יעצה דוד והוא אשר זכרה ראשונה, כמו שאמר קודם לזה (פרק כ' פסוק ה') "הנה חודש מחר ואנכי ישב אשב עם המלך לאכול ושלחני ונסתרתי בשדה... אם פקד יפקדני אביך ואמרת נשאל נשאל ממני... אם כה יאמר טוב שלום לעבדך..." ואם דוד הוא אשר התחיל בה ואמרה, מה ראה יונתן לחדשה אחר כך אליו?
פסוק י"ח
"וְנִפְקַדְתָּ כִּי יִפָּקֵד מוֹשָׁבֶךָ"
|
האם הוראת שתי המילים משורש "פקד" בפסוק זה אחת היא, או בא השורש בשתי הוראות שונות? |
פסוק כ"ג
"וְהַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֲנִי וָאָתָּה הִנֵּה ה' בֵּינִי וּבֵינְךָ"
ר' משה אשכנזי טדסקו, הואיל משה:
ד"ה אני ואתה: "אני" להגיד לך לב אבי על ידי סימן אמתי ו"אתה" לעשות חסד עם ביתו... וצריכים אנו לומר, שעכשיו חזר בו יונתן מעצתו (פרק י"ב) ובחר לו עצה אחרת.
| 1. |
הסבר מהי, לדעת בעל הואיל משה, הסתירה שבין פסוק י"ב לבין פסוקנו? |
| 2. |
התוכל לפרש הפסוקים לפי פשוטם באופן שלא תהיה כאן כלל חזרה מעצתו הראשונה? |
פסוק ל"ו
"וְהוּא יָרָה הַחֵצִי לְהַעֲבִרוֹ"
רמב"ם, מורה נבוכים מאמר א' כ"א:
"עבר" עניינו הראשון הוא בעניין העתק גוף במקום. ועיקר הנחתו הראשונה – לתנועת בעל חיים על רוחק אחד ישר (=דוגמתו הראשונה תנועת בעלי החיים) (בראשית ל"ג ג') "והוא עבר לפניהם"; (שמות י"ז ה') "עבור לפני העם" – וזה הרבה...
וכבר הושאל עוד למי שיחטיא כוונה אחת ויכוון כוונה אחרת ותכלית אחרת. (=אבן שמואל: ובדומה לזה הושאל השם להורות על מי שעבר על פני כוונה אחת וכיוון כוונה אחרת ולתכלית שונה) (שמואל א' כ' ל"ו) "והוא ירה החצי להעבירו". (אבן שמואל: להעביר את כוונת הנער נושא הכלים, שכוונת הנער היתה רק לחצים, וכוונת יונתן היתה לתת סימן לדוד).
רד"ק:
ד"ה להעבירו: ירה החצי בכח להעבירו במטרה, והיא האבן האזל, ועשה זה כדי שיוכל לומר "החצי ממך והלאה"...
|
מקשים מפרשי הרמב"ם, מה הכריחו להרמב"ם לפרש "להעבירו" – להעביר אותו מן הכוונה, ולא פירשו כרוב המפרשים "להעבירו" – כפשוטו, כדי לעשות הסימן לדוד, אותו סימן שקבעו ביניהם.
נסה ליישב קושיתם. |
פסוק ל"ח
"וַיְלַקֵּט נַעַר יְהוֹנָתָן אֶת החצי (הַחִצִּים)"
הואיל משה:
ד"ה החצי: והוא כמו (תהילים קמ"ד) "הרודד עמי תחתי" וכן (איכה ג') "הייתי שחוק לכל עמי".
| 1. |
מהו הקושי בפסוקנו וכיצד הוא מיישבו בעזרת הפסוקים האלו? |
| 2. |
למה לא אמר פירושו זה לפסוק ל"ו "והוא ירה החצי להעבירו", וכן לא לפסוק ל"ז "הלא החצי ממך והלאה" ואמרו רק לפסוקנו? |