הפטרה - ירמיהו ט"ז
ירמיהו פרק טז, יט-כא - פרק יז, א-יד
| א. | הקשר בין ההפטרה לפרשה |
מה הקשר בין הפטרה זו לבין פרשתנו? |
| ב. | "הררי בשדה..." |
"הֲרָרִי בַּשָּׂדֶה חֵילְךָ כָל אוֹצְרוֹתֶיךָ לָבַז אֶתֵּן בָּמֹתֶיךָ בְּחַטָּאת בְּכָל גְּבוּלֶיךָ"
רד"ק:
ד"ה הררי בשדה: לפי שהיו עובדים על ההרים, קרא ישראל "הררי", אמר דרך קריאה "הררי" ומלת "בשדה" אף על פי שהטעם עומד בה, פירושה שהיא דבוקה עם "חילך". אמר: אתה הררי חילך וכל אוצרותיך לבז אתן, כלומר: שיוציאו השוללים הביזה בשדה לחלוק שם השלל.
ד"ה חילך: ממונך.
ד"ה כל אוצרותיך: חסר וי"ו השימוש, כמו (חבקוק ג' י"א) "שמש ירח" (שמות א' ב') "ראובן שמעון והדומים להם.
ד"ה במותיך בחטאת: כמו הפוך, כאילו אמר "בחטאת במותיך" שהם בכל גבולך. כלומר: למה יהיה כל חילך וכל אוצרותיך לבז בעבור חטאת במותיך?! וכמוהו רבים תיבות שהן הפוכות בטעמם, כמו (יחזקאל ל"ט י"א) "מקום שם קבר" שטעמו "מקום קבר שם". וכן (עמוס ה' ט"ז) "ומספד אל יודעי נהי" כמו "ויודעי נהי אל מספד" והדומים להם.
שד"ל:
ד"ה הררי בשדה: אחר שהזכיר מזבחותיהם ואשריהם על הגבעות הגבוהות, קרא דרך לעג לכל אנשי יהודה בכינוי "הררי בשדה" – יושב בהר ובשדה רחוק מן הישוב.
ד"ה במותיך בחטאת בכל גבולך: במותיך אתן לבז, מפני החטאת אשר בכל גבולך.
| 1. |
לפי איזו מן המידות שהתורה נדרשת בהן פירש את פסוקנו רד"ק, ולפי איזו מן המידות שד"ל? |
| 2. |
העתק את פסוקנו בסימני פיסוק, לפי כל אחד משני הפירושים! |
| ג. | "ברוך הגבר..." |
"בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ"
רד"ק:
ד"ה והיה ה' מבטחו: אם יבטח בו הוא יהיה מבטחו ולא יירא מכל רע.
ד"ה מבטחו: המ"ם הנוסף על השם מציין הדבר והמקום שבו סיבת הבטחון, כמו מעון, מקדש, משכן וכדומה.
ד"ה ברוך הגבר: אשר לא לבד יבטח בה' כי גם "והיה ה' מבטחו", כי הבוטח בה' שיצילהו על ידי אמצעים טבעיים, הגם שיבטח בה', בכל זאת המבטח שלו – היינו הדבר שעל ידו יושג בטחונו – אינו ה', רק האמצעים הטבעיים, שמקוה שעל ידם יושיעהו ה'.
והגם שאיננו "ארור", אחר שבוטח בה', אינו "ברוך" גם כן; רק אם יבטח בה' שיושיעהו בלא שום אמצעי כלל – עד שה' הוא הוא (=עצמו) המבטח שלו, והיה זה דומה כעץ השתול על מים ושולח שורשיו על יובל.
1. |
מה הקושי שרצו שניהם ליישב? |
2. |
מה ההבדל ביניהם בתפישתם את המבנה התחבירי של פסוקנו? |
| 3. |
הסבר את הרעיון המובע בדברי המלבי"ם. |
| 4. |
אם נקבל את פירושו של המלבי"ם, האיך יש להבין את פסוק ה' כהקבלה ניגודית לפסוקנו? |
| ד. | ירמיהו מול תהלים |
השווה:
"וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם |
"וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם |
מאיר וייס,"מקרא כדמותו", עמוד 93:
כשמדמה בעל המזמור את הצדיק לעץ הנותן פירות, אין כונתו איפוא לגורלו של העץ, כלומר לגמולו של הצדיק אלא למילוי תפקידו, שהוא נותן את פריו בעתו. ואילו ירמיהו מדבר בשכרו של הבוטח בה'...
הדימוי של העץ במזמור אינו בא, אם כן, לתאר את גורל הצדיק, את גמולו, אלא את מהותו. אין הוא סמל למה שייפול בחלקו אלא לעצמאותו. וכך יתפרשו ההבדלים בניסוח דימוי העץ בתהלים ובירמיהו.
|
נסה להסביר אחדים מן ההבדלים על פי המגמה השונה שבין דברי ירמיהו ובין מזמור א' בתהלים. |
| ה. | משל הקורא |
"קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט בַּחֲצִי יָמָו יַעַזְבֶנּוּ וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל"
רד"ק
:ד"ה קורא דגר: לפי שאמר "לתת לאיש כדרכיו", אמר: אל תתמה על הרשע שהוא מצליח בנכסים, איך לא יתן לו הא-ל כדרכיו? כי תדע כי הרשע שאין עושרו במשפט לא יעמוד לו אלא יצא מידו בחצי ימיו.
והמשילו לקורא – והוא עוף שקורין בלעז פרני"ז, והוא רובץ על ביצי עוף אחר ומחמם אותם, והביצים ההם לכשיבקעו ויצאו האפרוחים, לא יהיו כמו בניו שילכו אחריו, אלא יעזבוהו ולא יכירוהו, אלא ילכו אחרי מי שהיא להם אם, גם כן הרשע שעשה עושר ולא במשפט, בחצי ימיו יעזבנו... ויהיה נבל באחריתו כלומר נופל מת טרם זמנו...
ר' יוסף כספי, אדני כסף:
ד"ה "קורא דגר" – זה גזרה אחת. נושאה "קרא" והוא הפרדיץ*, ונשואה "דגר" כטעם (ישעיה ל"ד ט"ו) "שמה קננה קיפוז ותמלט ובקעה ודגרה". ועניין זה העוף שהוא לפעמים מחמם הביצים, ואחר הוא הולך ומניחם לאיבוד. וכן עניין "עושה עושר ולא במשפט".
וטעם זה כאלו אמר "כקורא", ורבים כן בספר משלי כמו (משלי י"א כ"ב) "נזם זהב וגו'", כי הוא הוא והדומה אחדים בעניין. כמו שאמרנו פעמים רבות.
ד"ה כחצי – לאו דוקא.
1. |
איך מתקשר פסוקנו לקודמים לו? |
2. |
מה ההבדל בין שני הפרשנים בתפישת משל הקורא? |
3. |
מה ההבדל ביניהם בתפישה התחבירית של פסוקנו? |
| 4. |
למה לא פירש רד"ק את המלה "נבל" כאן במשמעותה הרגילה (כמו שמואל א' כ"ה) "נבל כי כשמו כן הוא, נבל שמו ונבלה עמו" או (תהלים י"ד) "אמר נבל בלבו אין אלוקים"? |
5. |
הסבר את שלושת המקומות המסומנים בדברי אבן כספי. |
6. |
מה הדמיון בין פסוקנו לבין משלי י"א כ"ב, לאיזה צורך מביא כספי את הפסוק ממשלי? |
7. |
לאיזו משתי התפישות הנ"ל קרובה דעתו של אהרליך: "מקרא כפשוטו": בחצי ימיו יעזבנו: עושה העושר ולא במשפט יעזוב את עושרו בחצי ימיו, כי ימות בחטאו, ולא ימות עד שייוודע לכול, כי נבל הוא. |
8. |
איזו משתי התפישות של פסוקנו נראית לך מתאימה יותר לפשוטו של מקרא? |
-------------------------------------------------------------------------
* הערת המערכת: נראה שכוונתו לחוגלה (perdix).
