גיליון זה הוא המשכו של גיליון מטות-מסעי תשט"ו שעסק בטעמי עיר המקלט בכללה.

א.	שאלות ודיוקים ברש"י

1) פסוק י"א ד"ה והקריתם: אין הקריה אלא לשון הזמנה, וכן הוא אומר (בראשית כ"ז כ'): "כי הקרה ה' אלוקיך לפני".	למה לא פירש רש"י מלה זו עם הופעתה הראשונה בספר בראשית כ"ד י"ב: "הקרה נא לפני היום"?
2) פסוק כ"ג ד"ה בכל אבן אשר ימות בה: הכהן.	מה קשה לו?
3) פסוק כ"ז ד"ה אין לו דם: הרי הוא כהורג את המת, שאין לו דם.	א. מה קשה לו? ב. השווה דבריו לראב"ע, שמות כ"ב א': ד"ה אין לו דמים: אין על הורגו שפיכות דמים. מדוע לא פירשוֹ רש"י כך, שהוא נראה קרוב יותר לפשוטו של מקרא? ג. השווה דברי רש"י, כאן לדבריו שמות כ"ב א' שם: אין זו רציחה, הרי הוא כמת מעיקרו. כאן לימדתך תורה: אם בא להרגך השכם להרגו, וזה להרגך בא, שהרי יודע הוא שאין אדם מעמיד עצמו ורואה שנוטלין ממונו בפניו ושותק – לפיכך על מנת כן בא, שאם יעמוד בעל הממון כנגדו – יהרגנו. למי מוסבת מלת "לו" לדעת רש"י שם וכאן? ד. למה אין רש"י מסתפק בפירושו לפסוק ההוא בשמות, מה ראה צורך לשוב לפרשו במקומנו?

ב.	"עד מות הכהן הגדול"

פסוק כ"ה

"וְיָשַׁב בָּהּ עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל"

ומקשה אברבנאל:

למה תלה ישיבת הרוצח בעיר המקלט במות הכהן הגדול?

ואלה אחדות מתשובות המפרשים:

רשב"ם:

לפי פשוטו, כל ימי השופט הגדול, דוגמת (ישעיה י"ד י"ז) "אסיריו לא פתח ביתה".

רמב"ם, מו"נ ג' פרק מ':

ותלה חזירתו במות האיש אשר הוא הנכבד בבני אדם והאהוב לכל ישראל; שבזה תנוח דעת הגואל אשר נהרג קרובו, שזה עניין טבעי לאדם, כל מי שתקראהו צרה – כשתבוא גם כן לזולתו כיוצא בה או גדולה ממנה, ימצא נחמה בזה על מקרהו, ואין מקרה מות בני אדם אצלנו יותר גדול ממיתת כהן גדול.

עקידת יצחק:

מפני שעיר מקלטו היא תחת ממשלת הכהן הגדול בכלל כל ערי הלוויים והם נתונים לו לכל עבודת הבית... וכשבא הרוצח לשם, זכה בו אדוני הארץ להיות כאחד מבני עירו לכל צורכי העיר, מסיה ועבודותיה, וראתה החכמה האלוקית שלא ימשול בו רק ימי מלך אחד. ולזה במות הכהן שהוא מלך עליהם – ישוב אל אחוזתו.

ספורנו:

כבר ביאר שהגלות היא על השוגג, ובהיות מיני השגגות בלתי שוות, כי מהן קרובות לאונס, ומהן קרובות אל המזיד, נתן לגלות זמן בלתי שוה בכל השוגגים, כי מהם שתהיה שגגתו מעט קודם מיתת הכהן ומהן שימות הרוצח בגלות קודם שימות הכהן. וזה במשפט האל יתברך היודע ועד, שיענוש את השוגג כפי מדרגת שגגתו באמרו (שמות כ"א) "והאלוקים אינה לידו".

שד"ל:

הנכון כדברי ספורנו, ואפשר לומר קרוב למה שכתב בעל מנחה בלולה: "כדי שיהיה הכהן הגדול החדש אהוב לעם, ותרבה השמחה בקומו כי ישובו הגולים לארצם...".      

1.

מה ההבדל בין גישותיהם?

2.

לשם מה הביא רשב"ם את ישעיה י"ד י"ז?

3.

מה כוונת ספורנו בהישענו על שמות כ"א י"ג?

4.

מהי חולשת תשובתו של בעל מנחה בלולה המובאת בדברי שד"ל?