עשר המכות - המשך מפרשת וארא

בנו יעקב, (בפירושו לשמות אשר בכתב יד) בהקדמתו לעשר המכות:

המספר עשר (=של מכות מצרים) אינו ניתן לחלוקה לקבוצות קטנות; היה אפוא צורך להפריד בין האחת לבין התשע (והתשע ניתנות לחלוקה יפה של שלוש ושלוש). בעשרת הדברות נפרד הדיבור הראשון מן התשעה, בהיותו הבסיס לכל הבאים אחריו, והוא מסכם את האירועים אשר קדמו לברית סיני. בעשר המכות נפרדת האחרונה מהתשע הקודמות לה, והיא משונה מכולן, היא המכה השוברת התנגדותו של פרעה".

בנו יעקב שם (המשך):

"יש לנו בצידה של חלוקה לשתיים גם חלוקה משולשת. נמצאת בידנו על כך הערה תלמודית, אשר כל ילד יהודי ידעה מתוך ההגדה, אבל אשר אף אחד מבין חוקרי הנוצרים לא מצא לנחוץ לשית לבו אליה, אף על פי שיש בכוחה להסביר הרבה, ליישב כמעט כל הקשיים: "ר' יהודה היה נותן בהם סימנים: דצ"כ עד"ש באח"ב". אין זה משחק, אלא רֶמֶז רָמַז ר' יהודה לחלוקה שכיוונה אליה התורה ואשר אין להתעלם הימנה".

השווה את תגובת פרעה במכת הארבה (י' ח'-י"א) לתגובותיו בשאר המכות.

מקובל לומר שממכה למכה מתערערת עמדתו של פרעה וויתוריו הולכים וגדלים. והנה לכאורה במכה השביעית כבר הבטיח לשלח את העם (י"ט כ"ח) ואילו במכה השמינית מוכן הוא לשלוח רק את הגברים (י' י"א).

הסבר, שבכל זאת יש גם ממכה שביעית לשמינית עלייה בויתוריו של פרעה.

מהי תמיהת הרמב"ן על דברי רש"י?

כיצד מנסה הרמב"ן ליישב את דברי רש"י ולמה הוא קוראם "דברים בטלים" על אף הסברו?

הרא"ם, מנסה להסיר תלונת הרמב"ן על רש"י במאמרו:

נראה לי, שנשתבשו הספרים בזה וראוי להיות בדברי רש"י "כמוהו לא היה ולא יהיה" בלא וי"ו, ופירוש דברי רש"י לפי זה: אבל של משה המין האחד שהוא מין הארבה כמוהו לא היה ולא יהיה.

כיצד מיישבת הגהת הגרסה את קושיית הרמב"ן על רש"י?

מה דעת הרמב"ן ביישוב הסתירה שבין דברי התורה לדברי יואל?

הסבר את דברי הרמב"ן המסומנים בקו (מי היא "זאת"? מהו "דרך המקרים"?).

התוכל ליישב את הסתירה בין דברי התורה לבין דברי יואל בדרך הפשט שלא כפי הפרשנים הנ"ל?

לדעת כמה מפרשים מדבר פרעה בפרקנו באירוניה עם משה.

מה הפסוק שאליו יתכוונו?

פרק י"ב פסוק ג'       

"דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת"

הפסוק הזה אין לו הכרע. מה יש לעשות בעשור לחודש?

האם ציוה ה' את משה ואת אהרן לדבר אל העם בתאריך הזה?

או: האם הלקיחה הייתה בעשור לחודש?

רש"י, על פי המכילתא:

דברו היום בראש חודש שיקחוהו בעשור לחדש הזה.

פרק י"ב פסוק ח'

"וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ"

רמב"ן:

פירוש ראשון:

שיעורו: ואכלו את-הבשר בלילה הזה צלי-אש.
ובמצות עם מרורים יאכלוהו.

פירוש שני:

ויותר נכון שנאמר כי "מצות" נמשך למעלה:
ואכלו את הבשר והמצות, וחזר וציוה: עם מרורים יאכלוהו לבשר הנזכר.

רשב"ם:

כל ענייני אכילה דרך חיפזון ומהירות הוא, כאדם הנחפז ללכת.