עשר המכות

בנו יעקב, בפירושו לספר שמות (בכתב יד, גרמנית, בהקדמתו למכות מצרים):

פסוק י"ז

"כִּי אִם אֵינְךָ מְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי
הִנְנִי מַשְׁלִיחַ בְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמְּךָ וּבְבָתֶּיךָ אֶת הֶעָרֹב..."

ר' אברהם בן הרמב"ם:

דוגמת מאמרו בשיר האזינו (דברים ל"ב כ"ד) "ושן בהמות אשלח בם" ובפרשת אם בחוקותי (ויקרא כ"ו כ"ב) "והשלחתי בכם את חית השדה" וזה מורה שהיה הערוב מינים שונים (=של חיות), והחיה הרעה בטבעה שאינה שוכנת אלא במדבריות ועל פי רוב אינה נראית אף בהן אלא בלילה, כמו שאמר הכתוב (תהילים ק"ו) "תשת חשך ויהי לילה בו תרמוש כל חיתו יער, הכפירים שואגים לטרף.. תזרח השמש יאספו ואל מעונותם ירבצו", והחיה הרעה יש לה רסן טבעי בגזרתו יתעלה שמונע את נזקה מבני אדם ואם רצונו יתעלה לתת נקמה ברשעים, הוא מסיר אותו הרסן ומשליח אותה לעשות חפצו, ולכן אמר "הנני משליח בך... את הערוב".
וארץ מצרים המדבריות בה מעט, כי רובה שדות זרועים והחולות הסמוכים לה אין נמצאים בסביבותיהם אף צבועים וכל שכן זולתם אלא מעט, ולכן מציאות החיות הרעות במדבריותיה (=של מצרים) אינה טבעית והראותן בישוב פלא גם באקלימים שהן נמצאות במדבריותיו וביום ההוא הפלא ופלא, והנס הגדול היה שמלאו מהם פתאום בתי מצרים וארצם, כמו שנאמר "ומלאו בתי מצרים את הערוב".

פסוק ח'

"וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מֵעִם פַּרְעֹה וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה'"

הטור:

לפי שאמר "התפאר עלי" ותלה הגדולה בו, הוצרך להתאמץ בתפילה.