ברכת יוסף
בראשית פרק מט, פסוקים כב - כו
א. | השוואת שתי ברכות יוסף |
השווה את הברכה הנאמרת ליוסף כאן לברכה הנאמרת ליוסף בפרשת וזאת הברכה. במה שוות הברכות ובמה הן שונות זו מזו? התוכל להסביר את סיבת השוני? |
ב. | טעם הכפל "בן פורת" |
"בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן"
לקח טוב:
אמר שני פעמים "בן פורת" על שם מנשה ואפרים.
הרי פסוק זה דוגמא לחצאים בראש המקרא, שאינו משלים דיבורו בראש המקרא, אלא שמזכיר במי שהוא מדבר וחוזר וכופל חצי ראש המקרא ומסיים דיבורו, כמו (תהילים צ"ג ג') "נשאו נהרות ה' נשאו נהרות קולם"; (תהילים צ"ד ג') "עד מתי רשעים ה' עד מתי רשעים יעלוזו"; (קהלת א' ב') "הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל"; (שמות ט"ו ו') "ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב".
אף כאן: "בן פורת יוסף" – בן הפורה וגדל יוסף, ועל מה הוא גדל? "בן פורת עלי עין" – גדל ורבה על עין, להסתכל למעלה מן העין בקומתו ובפיו.
טעם הכפל לומר, כי לשני צדדים ראוי הוא לפרות: האחד לצד מה שהוא יוסף, כאמרם ז"ל: "ראוי היה יוסף להעמיד י"ב שבטים", והשני: "בן פורת עלי עין" – על אשר לא זנה אחרי עיניו".
1. |
מהן שתי הגישות השונות להסברת הכפל? |
2. |
הרשב"ם לא הבחין בהבדל שבין פסוקנו לבין כל הפסוקים המובאים בפירושו, אך קיים הבדל ניכר. הסבר מהו ההבדל. |
3. |
מה רמז בתורה מצא בעל לקח טוב לפירושו? |
ג. | "בן פורת יוסף" ע"פ המדרש |
"בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף"
בראשית רבה צ"ט:
וכי פורת הוליד את יוסף? אלא מהו "בן פורת"? של ידי פרות נתגדל.
מדרש אגדה:
שעל ידי הפתרון עלה לגדולה, דכתיב (בראשית מ"א כ"ד) "ואמר אל החרטומים ואין מגיד לי". שהיה בוחן אותם ולא נמצא איש שיאמר לו האמת, עד שבא אצל יוסף והיה מגיד לו יותר ממה ששאל הוא, וענהו יוסף: "לא חלמת כך?" כיוון ששמע פרעה כך, אמר ליוסף (מ"א ל"ט): "אין נבון וחכם כמוך", שעמדת על האמת!
1. |
הסבר כיצד מפרשים שני המדרשים מילת "בן". |
2. |
הסבר כיצד מפרשים שני המדרשים מילת "פורת". |
ד. | בביאור "מאל אביך" וכו' |
"מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ
וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ"
רש"י:
ד"ה מאל אביך: הייתה לך זאת והוא יעזרך.
ד"ה ואת שדי: ועם הקב"ה היה לבך כשלא שמעת לדברי אדונתך, והוא יברכך.
ד"ה מאל אביך: על דעתי שהוא דבק עם הפסוק שהוא למעלה. והטעם: זה הכח שהיה בידך – מאל אביך היה והוא יעזרך.
ומ"ם "מאל" משרת עצמו ואחר עמו, כמו (שמות ו' ג') "באל שדי ושמי ה'". והנה הטעם כפול: ומאת שדי הוא יברך אותך.
1. |
במה מסכימים שני הפרשנים, ובמה הם שונים זה מזה? |
2. |
מהי מעלתו של פירוש ראב"ע כאן? |
3. |
מה ראייתו משמות ו' ג'? |
ה. | בביאור הפסוק "ברכות אביך" |
"בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם"
רש"י: |
|
ד"ה ברכות אביך גברו וגו': הברכות שבירכני הקב"ה גברו והלכו על הברכות שבירך את הורי.
|
ד"ה ברכות אביך גברו על ברכות הורי: ברכות אביך יעקב שבירכני הקב"ה כדכתיב (בראשית כ"ח) "והנה ה' נצב עליו וגו'" גברו על ברכות הרים, כדכתיב שם "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה", נחלה טובה ובלא מצרים, העולה מכל הרי העולם. |
ד"ה עד תאות גבעות עולם: לפי שהברכות שלי גברו עד סוף גבולי גבעות עולם, שנתן לי ברכה פרוצה בלי מצרים, מגעת עד ארבע קצות העולם, שנאמר (בראשית כ"ח י"ד) "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה", מה שלא אמר לאברהם אבינו וליצחק. לאברהם אמר לו: (בראשית י"ג י"ד) "שא נא עיניך וראה צפונה ונגבה וקדמה וימה. כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה" ולא הראהו אלא ארץ ישראל בלבד. |
ד"ה עד תאות: עד סוף גבעות עולם, לשון (במדבר ל"ד) "והתאויתם", "תתאו לבא חמת". וברכות משה מוכיחין על פסוק זה, כי "הורי" לשון כפל של "גבעות עולם," דכתיב שם (דברים ל"ג ט"ו) "ומראש הררי קדם ומגד גבעות עולם". ואותן ברכות תהיינה לראש יוסף. |
ד"ה הורי: לשון הריון, שהורוני במעי אמי, כמו (איוב ג' ג') "הורה גבר". |
|
ד"ה עד תאות: עד קצות, כמו (במדבר ל"ד) "והתאויתם לכם לגבול קדמה", (במדבר שם) "תתאו לבא חמת". |
|
ד"ה ברכות אביך: אלה הברכות שבירכתיך עצומים הם ויתחברו עם ברכות הורי שבירכוני. והורי כמו יולדי, וכן (דברי הימים א' ג') "ותהר את מרים", (איוב ג' ג') "הורה גבר".
ד"ה תאות: מגזרת (במדבר ל"ד י') "והתאויתם", והטעם שתגבהינה הברכות.
באור:
ד"ה עד תאות גבעות עולם: עניין גבול, כמו (שמות ל"ד) "והתאויתם לכם", שפירושו – והגבלתם, ועניינו כאן: כל זמן שיהיה קיים גבול גבעות עולם תהיינה הברכות לראש יוסף, וזכר ה"גבעות" כי הגבעות וההרים הם הדברים הקיימים יותר בעולם השפל.
1. |
מה ההבדל בין פירוש רש"י לבין פירוש הרשב"ם, ומה ניתן לומר לזכותו של כל אחד משני הפירושים האלה? |
2. |
ההולך ראב"ע בפירושו באותה דרך בה הולך רש"י או בדרך בה הולך הרשב"ם, או האם בחר לו דרך שלישית? |
3. |
על איזה מן הפסוקים הבאים יכול להסתמך רש"י, ועל איזה מהם אחד המפרשים האחרים מארבעת המפרשים המובאים לעיל? "וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי" "וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם" "אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם" |
4. |
מה רצו הפרשנים רש"י והראב"ע להוכיח בהביאם את הפסוק מאיוב ג', ולמה לא הביאו ראייתם מבמדבר י"א י"ב? |
5. |
התוכל להביא פסוקים מדברי תורה או נביאים למה שאומר בעל הבאור בסוף דבריו, כי הגבעות וההרים "הם הדברים הקיימים יותר בעולם השפל"? |