הפטרה לשבת הגדול

פסוק ד'

"וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת"

1.

רבים ממפרשי המקרא מתקשים להבין את הקשר שבין פסוק זה ובין מה שלפניו ומה שלאחריו. התוכל להסביר קשר זה?

2.

מה ראו מסדרי התפילה לקבוע פסוק זה כסיום תפילת עמידה?

פסוק ה'

"...וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים וּבַנִּשְׁבָּעִים לַשָּׁקֶר וּבְעֹשְׁקֵי שְׂכַר שָׂכִיר אַלְמָנָה וְיָתוֹם וּמַטֵּי גֵר וְלֹא יְרֵאוּנִי"

פסוק ו'

"כִּי אֲנִי ה' לֹא שָׁנִיתִי וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם"

רש"י:

ד"ה כי אני ה' לא שניתי: אע"פ שאני מאריך אפי, לא שינה דעתי עלי מבראשונה, לאהוב את הרע ולשנוא את הטוב.

ד"ה ואתם בני יעקב: אע"פ שמתים אתם ברעתכם ולא גביתי מן הרשעים בחיים,

ד"ה לא כליתם: אינכם כלים מלפני והנחתם לי הנפשות לגבות מהם דיני בגיהנום; וכן תרגם יונתן: ואתון, בני ישראל, אתון מדמן (=אתם סבורים) דמן דמאת בעלמא הדין (=שמי שמת בעולם הזה) דיניה פסק, כלומר: אתם סבורים לומר, דיני בטל שאין עוד ליפרע ממנו.

רד"ק:

ד"ה כי אני ה' לא שניתי: כי מה שאמרתי אפילו לזמן ארוך – כן יהיה, כי אני לא שניתי ודברי לא ישונו וכל העתידות שאמרתי לכם ע"י עבדי הנביאים כן יהיו. "שניתי" ענין שינוי, כלומר לא אשנה מדבר לדבר ומחפץ לחפץ.

ד"ה ואתם בני יעקב לא כליתם: כמו שכלו שאר האומות, שלא נשאר להם זכר וכלו מהיות גוי, אבל אתם לא כליתם ולא תכלו, כי לעולם תהיו מיוחדים בין הגויים, להיות גוי אחד בארץ, אע"פ שגליתם ונדחתם לכל פאה, שמכם נשאר בכל מקום. ומה שהרעותי לכם – בעוונותיכם עשיתי, וכמו שאני לא אשנה, גם אתם לא תכלו. ובאחרית הימים תשובו למעלתכם ותהיו עליונים על כל גויי הארץ.

מקרא כפשוטו:

ד"ה ואתם בני יעקב לא כליתם: כמו שנאמר (שמואל א' ג' ב') "ועיניו החלו כהות", כן המקרא הזה.
ובאמרו "בני יעקב" יזכור דרכי יעקב הראשונים שעקב את אחיו פעמים, וזה פירוש הדברים בחיבורם: כמו שאני ה' לא שניתי ובטובי אני עומד, כן גם אתם לא שניתם וברעתכם אתם עומדים, כי עדיין לא חדלתם מהיות "בני יעקב" שכל מעשיו בעקבה. כאשר יאמר המשל התלמודי: ברא כרעא דאבוה.

1.

מה הם הקשיים בפסוק זה?

2.

מה ההבדל בין פירוש רש"י לבין פירוש הרד"ק?

3.

מה המשותף לשניהם בניגוד לפירוש "מקרא כפשוטו"?

4.

במה רואה בעל "מקרא כפשוטו" דמיון בפסוקנו לשמואל א', פרק ג' פסוק ב'?

5.

על אילו פסוקים בדברי הנביאים יכול בעל "מקרא כפשוטו" להסתמך בהערכתו את יעקב?

6.

יש המביאים סעד לפירוש בעל "מקרא כפשוטו" ל"בני יעקב" בפסוקנו מפסוק ח'. מה הוא הסעד?

7.

איזה מן הפירושים נראה לך המתאים ביותר להקשר?

השוה:

השוה:

	מלאכי ג'		ירמיהו מ"ד
י"ג:	"חָזְקוּ עָלַי דִּבְרֵיכֶם אָמַר ה' וַאֲמַרְתֶּם מַה נִּדְבַּרְנוּ עָלֶיךָ"	ט"ו:	"וַיַּעֲנוּ אֶת יִרְמְיָהוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַיֹּדְעִים כִּי מְקַטְּרוֹת נְשֵׁיהֶם לֵא-לֹהִים אֲחֵרִים וְכָל הַנָּשִׁים הָעֹמְדוֹת קָהָל גָּדוֹל וְכָל הָעָם הַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּפַתְרוֹס לֵאמֹר"
י"ד:	"אֲמַרְתֶּם שָׁוְא עֲבֹד אֱ-לֹהִים וּמַה בֶּצַע כִּי שָׁמַרְנוּ מִשְׁמַרְתּוֹ וְכִי הָלַכְנוּ קְדֹרַנִּית מִפְּנֵי ה' צְבָאוֹת"	ט"ז:	"הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלֵינוּ בְּשֵׁם ה' אֵינֶנּוּ שֹׁמְעִים אֵלֶיךָ"
ט"ו:	"וְעַתָּה אֲנַחְנוּ מְאַשְּׁרִים זֵדִים גַּם נִבְנוּ עֹשֵׂי רִשְׁעָה גַּם בָּחֲנוּ אֱלֹהִים וַיִּמָּלֵטוּ"	י"ז:	"כִּי עָשֹׂה נַעֲשֶׂה אֶת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר יָצָא מִפִּינוּ לְקַטֵּר לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּיךְ לָהּ נְסָכִים כַּאֲשֶׁר עָשִׂינוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבֹתֵינוּ מְלָכֵינוּ וְשָׂרֵינוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִָם"
ט"ז:	"אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ"		"וַנִּשְׂבַּע לֶחֶם וַנִּהְיֶה טוֹבִים וְרָעָה לֹא רָאִינוּ"
י"ז:	"וְהָיוּ לִי אָמַר ה' צְבָאוֹת לַיּוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה סְגֻלָּה..."	י"ח:	"וּמִן אָז חָדַלְנוּ לְקַטֵּר לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים חָסַרְנוּ כֹל וּבַחֶרֶב וּבָרָעָב תָּמְנוּ"

1.

מה הדמיון ומה השוני בין דברי הרשעים במקומנו ובין דבריהם שם אל ירמיהו?

2.

היכן מצינו בספר מלאכי רעיון זה שנית?

3.

השווה לדבריהם את מזמור ע"ג א'-י"ד וביחוד פסוקים י"א-י"ב. במה דומים דברי המזמור לפסוקינו ולפסוקי ירמיהו ובמה שונים הם מהם?

פסוק י"ג

"חָזְקוּ עָלַי דִּבְרֵיכֶם"

אבן כספי, אדני כסף:

זה תלונת צדיק ורע לו, כי היא יותר חזקה מן האחרת, כי רעות העולם הזה מונעות שלמות הנפש, לא צמצום הטובות, לכן היתה התשובה לזה (ט"ז) "אז נדברו יראי ה' וכו'".