הפטרה - מרגלי יהושע

רלב"ג, מקשה:

וראוי שנעיין בהיתר ספק: מה יקרה בעניין הצואה שציוה יהושע את שוטרי העם (=יהושע פרק א' י'-י"א) ושלחו המרגלים? מה עניין אלה המרגלים? והנה איך שתהיה תשובתם בבואם, לא ימנעו מלבוא בארץ לרשת אותה, כי כבר ייעד להם יהושע, כי בעוד שלושת ימים יעברו את הירדן לבוא לרשת את הארץ, ואם אמרנו שכבר שלח המרגלים קודם זה, הנה יקשה גם כן – למה לא סמך יהושע על דברי ה' יתברך, שהבטיחו שלא יתייצב איש בפניו כל ימי חייו. ולמה הסכים לשלוח המרגלים עם מה שהתפרסם לו מה שהגיע מהתאחר במדבר לישראל על דבר המרגלים אשר שלח משה?? ואנחנו אומרים בהיתר זה הספק ששילוח המרגלים הוא על היתר שני דרכים: הדרך האחת לחקור אם ייתכן שישתדל להילחם בעם אשר הם שלוחים לרגל ארצם, אם לא ייתכן זה, כאילו אמר שיחקרו מה העם היושב בה אם מעט הוא אם רב, החזק הוא הרפה ומה הערים הבמחנים אם במבצרים. והנה פרי זה הרגיל הוא אם בהמשך אל המלחמה בו התרחק ממנה, לפי מה שיספרו המרגלים. והדרך השניה...

פסוק א'

"וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר"

במדבר רבה ט"ז (א):

מהו "חרש"? - מלמד שעשו עצמן קדרים והיו צווחין: "הרי קדרות! מי שרוצה יבוא ויקנה". כל כך למה? כדי שלא ירגיש בהם אדם, קרי ביה "חרש", כדי שלא יאמרו בני אדם שהם מרגלים.

רות רבה ב':

"מרגלים חרש לאמור" – ר' יהודה ור' נחמיה: חד אמר כלי נגרות היה בידם – "מרגלים חרש לאמר"; ר' נחמיה אומר כלי קדרות היה בידם – "קדרין חרש לאמור". תני ר' שמעון בן יוחאי: "חרש" כמשמעו, אמר להם: "עשו עצמכם חרשים", ואתם עומדים על רזיהם. 

פסוק א'

"וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים"

מלבי"ם:

ד"ה וישלח: זה היה בעת שאמר לראובני ולגדי (יהושע א' י"ב) קודם לדבר ה' אליו וקודם שהכריז (א' י"א) "הכינו לכם צידה לדרך", ובזה נמלטנו ממה שנבוכו המפרשים...

פרק א' י"ב:

ולראובני...: קודם שבא דבר ה' אליו חשב יהושע מחשבות על כיבוש הארץ, ובהיותו ירא מן המלחמה, אמר לראובני ולגדי שיעברו חלוצים לפני אחיהם, וכן שלח מרגלים, וכל זה מיראתו ומפחדו.

פסוק ה'

"וַיְהִי הַשַּׁעַר לִסְגּוֹר בַּחֹשֶׁךְ וְהָאֲנָשִׁים יָצָאוּ"

רד"ק:

ד"ה השער לסגור: עומד לסגור שחשך היום.

אברבנאל:

ואמרה "ויהי השער לסגור" אפשר שיפורש על שער הבית, ואפשר שיפורש על שער העיר. ...ואם יהיה פירוש השער הנזכר בשני הפסוקים האלה (ה' ז') שער העיר, תאמר רחב "ויהי השער לסגור" – רוצה לומר: באמת בזמן כזה חטאתם אתם שלוחי המלך חטאה גדולה, כשלא סגרתם את שער העיר, כי כן ראוי לעשות בזמן המלחמה, ומפני שאתם לא סגרתם את שער העיר, נעשתה התועבה הזאת שיצאו המרגלים.

יהודה קיל, (בפירוש החדש ליהושע):

ד"ה ויהי השער לסגור: בזמן שהשער עומד כרגיל להיסגר, והוא בתחילת הלילה.

ד"ה בחושך: שעה שלא היתה יכולה לעקוב אחריהם.

פסוק י"א

"כִּי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם הוּא אֱ-לֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת"

במכילתא יתרו (י"ח א') משווים את דברי רחב הנ"ל לדברי שני גרים אחרים:           

יתרו (שמות י"ח י"א)

"עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים"

נעמן (מלכים ב', ה' ט"ו)

"הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אֵין אֱ-לֹהִים בְּכָל הָאָרֶץ כִּי אִם בְּיִשְׂרָאֵל"     

פסוק י"ח

"אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי בַּחַלּוֹן"

רד"ק:

ד"ה תקות חוט השני: פירושו קו שזור ועשוי מחוטי שני...

הראב"ע מעיר (בכמה מקומות) שהכתוב ידבר לפעמים על מחשבת הנפשות הפועלות בפרק ולא על דעת הכתוב, כגון (ירמיהו כ"ח י'): "ויקח חנניה הנביא את המוטה מעל צואר ירמיהו הנביא", וכגון (שמואל א' כ"ח) "ויאמר שמואל" (=ולא שמואל דיבר אלא בדמיונו של שאול, שחשב ששמואל דיבר). ומביא גם ראיה מפרקנו.