הפטרה לשבת הגדול

פסוק ו'

"כִּי אֲנִי ה' לֹא שָׁנִיתִי
וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם"

רש"י:

ד"ה כי אני ה' לא שניתי: אע"פ שאני מאריך אפיים, לא שונתה דעתי עלי מבראשונה לאהוב את הרע ולשנוא את הטוב.

ד"ה ואתם בני יעקב: אע"פ שמתים אתם ברעתכם ולא גביתי מן הרשעים בחייהם.

ד"ה לא כליתם: אינכם כלים מלפני והנחתם לי הנפשות לגבות מהם דיני בגהינום. וכן תרגם יונתן: ואתנן דבית יעקב מדמין (=מדמים בנפשותיכם) דמאן דמית בעלמא הדין, דיניה פסיק? כלומר: אתם סבורים לומר: דינו בטל שאין עוד להפרע ממנו...

רד"ק:

ד"ה כי אני ה' לא שניתי: כי מה שאמרתי אפילו לזמן ארוך, כן יהיה, כי אני לא שניתי ודברי לא ישנו וכל העתידות שאמרתי לכם ע"י נביאי כן יהיו.
"שניתי" - ענין שינוי, כלומר: לא אשנה מדבר לדבר ומחפץ לחפץ.

ד"ה ואתם בני יעקב לא כליתם: כמו שכלו שאר האומות שלא נשאר להם זכר בשמם וכלו מהיות גוי, אבל אתם לא כליתם ולא תכלו, כי לעולם תהיו מיוחדים בין הגויים להיות גוי אחד בארץ, אע"פ שגליתם ונדחתם לכל פאה, שמכם נשאר בכל מקום; ומה שהרעותי לכם - בעוונותיכם עשיתי, וכמו שאני לא אשנה, גם אתם לא תיכלו. ובאחרית הימים תשובו למעלתכם...

ראב"ע:

ד"ה כי לא שניתי: לא יקרה לי שינוי, כמו (אסתר) "דתיהם שונות מכל עם".

ד"ה ואתם בני יעקב לא כליתם: כי אם מת האב נשאר הבן.

אברבנאל:

שתמיד אהבתי משפט וצדק, אבל אם לא יהיה בעולם הזה, יהיה בעולם הבא. וזהו "ואתם בני יעקב לא כליתם", שאף שתמותו, הנה נשמותיכם קיימות לקבל גמול מעשיכם.

מקרא כפשוטו:

ד"ה אותם בני יעקב לא כליתם: כמו שנאמר (שמואל א' ג' כ') "ועיניו החלו כהות", כן המקרא הזה. ובאמרו "בני יעקב" יזכור דרכי יעקב הראשונים שעקב את אחיו... וזה פירוש הדברים בחיבורם: כמו שאני ה' לא שיניתי ובטובי אני עומד, כן גם אתם לא שיניתם וברעתכם אתם עומדים, עדיין לא חדלתם מהיות "בני יעקב" שמעשיו בעקבה... ואמר הכתוב כן, מפני שהוא בא להזכיר ערמתם שהיו מערימים על המעשרות.

פסוק ו'

"כִּי אֲנִי ה' לֹא שָׁנִיתִי וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם"

תנחומא ישן, פרשת נצבים:

(דברים כ"ט ט') "אתם נצבים היום כולכם" – זה שאמר הכתוב (משלי י"ב ז') "הפך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמוד". כל זמן שהקב"ה מסתכל במעשיהם של רשעים ומהפך בהם, אין להם תקומה:
הפך במעשיהם של דור המבול ולא היה בהם תקומה. מה כתוב בם? (בראשית ז' כ"ג) "וימח את כל היקום"; הפך במעשיהם של סדומיים ולא היתה בהם תקומה, שנאמר (בראשית י"ט כ"ה): "ויהפך את הערים האל"; הפך במעשיהם של מצריים ולא היתה בכם תקומה, שנאמר (שמות י"ד כ"ח): "לא נשאר בהם עד אחד"; הפך במעשיהם של בבל, ולא היתה להם תקומה, שנאמר (ישעיה י"ד כ"ב): "והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד".
ועל כולם אמר דוד (תהלים ל"ו י"ג) "שם נפלו פועלי און דוחו ולא יכלו קום". אבל ישראל נופלין ועומדין, שנאמר (מיכה ז' ח'): "אל תשמחי אויבתי לי, כי נפלתי - קמתי!" ואומר (מלאכי ג' ו') "כי אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם".
אמר ר' חניא בר פפא: אמר הקב"ה: "מעולם לא הכיתי אומה ושניתי בה, אבל אתם בני יעקב לא כליתם" שנאמר (דברים ל"ב כ"ג) "חצי אכלה בם" – חצי כלים והם אינם כלים.
וכן אמרה כנסת ישראל (איכה ג' י"ב): "דרך קשתי ויציבני כמטרה לחץ" למה הדבר דומה? לגיבור שהעמיד את הקורה וזורק בה את החצים; חצים כלים והקורה עומדת. אף כך ישראל: כל זמן שהיסורין באין עליהם, היסורים כלים והם במקומם עומדים. לכך נאמר (משלי י"ב ז') "הפך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמוד".