בחירת ישראל

על דברי רש"י מקשה הרמב"ן:

ולא הבינותי זה, שכך נאמר בכל המסעות (ט"ז א') "ויסעו מאילים ויבואו... אל מדבר סין" (י"ז א') "ויסעו ממדבר סין ויחנו ברפידים" וכן כל פרשת מסעי.
וירצה הכתוב לפרש שלא היו חניות אחרות ביניהם.

והרא"ם, כותב לדברי הרמב"ן:

ואני תמה מאד, מדוע לא השגיח בלשון הרב, שאמר "למה הוצרך לחזור ולפרש" ולא אמר: "למה הוצרך לומר ויסעו מרפידים"?

ישב את דברי רש"י והסב תלונת הרמב"ן מעליו בעזרת דברי הרא"ם הנ"ל!

השווה לדבריו אלה:

שמות י"ד:

ד"ה נוסע אחריהם: בלב אחד, כאיש אחד.

במדבר ל"ב כ"ה:

ד"ה ויאמר בני גד: כולם כאיש אחד.

מהו הקושי המשותף בשלושת המקומות?

הסבר למה אין רש"י מפרש כך גם בבראשית כ"ד כ'; בראשית כ"ד נ"ה; בראשית ל"א י"ד?

היכן מפרש רש"י בדרך זו שנית בפרקנו?

נתקשו פרשני רש"י בדבריו אלה, וכי מה ראה לפרש "אמירה" – בלשון רכה, מה שלא פירש כך בשום מקום שנאמר בו "אמר".

ועוד: והלא כמה פעמים כבר בא בתורה פועל "הגד" (בראשית ל"א כ'; ל"ב ו'; מ"ג ו'; מ"ו ל"א ועוד ועוד).