גדרי "לא תסור"

פסוק ט'

"וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם"

ר' דוד הופמן, בפירושו לדברים:

בספר דברים כאשר עמדו בני ישראל כבר סמוך לכניסתם לארץ, כבר אין המדובר (כשהתורה מתיחסת לכהנים) אל משפחת אהרן, אל בני אהרן, כי אם אל מעמד הכהונה, המכונה בצדק על שם אבי שבטו הראשון לוי, ואהרן עצמו אף הוא נקרא (שמות ד' י"ד) "הלוי" ובשעה שצריך היה לציין בפירוש שנבחר אהרן ע"י ה' לכהונה גדולה, נכתב שמו "על מטה לוי" (במדבר י"ז) למטה אהרן נאמר שם "והנה פרח מטה אהרן לבית לוי". ובזה הוכר שבט לוי כשבט בעל קדושה מיוחדת, ואהרן – רק כנשיא שבט זה הועלה לדרגת כהן.
הנביא מלאכי (פרק ב' ד') מציין את תפקיד הכהונה כברית הקב"ה עם שבט לוי, וכן פותח משה רבנו את ברכת שבט לוי בשבח הכהנים (דברים ל"ג ז').

פסוק י"א

"עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה 
לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל"

ספרי:

"ועל המשפט אשר יאמרו לך" תעשה - מצות עשה,
"לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך" – מצות לא תעשה,
"ימין ושמאל" – אפילו מראין בעיניך* על ימין שהוא שמאל, ועל שמאל שהוא ימין – שמע להם!

מדרש שיר השירים רבה א' (ב'):

ואפילו שיאמרו לך על הימין שהוא שמאל ועל השמאל שהוא ימין – שמע להם.

ירושלמי הוריות א' א':

יכול אם יאמרו לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין תשמע להם? תלמוד לומר (דברים כ"ח י"ד): (ללכת) "ימין ושמאל", שיאמרו לך על ימין שהוא ימין ועל שמאל שהוא שמאל.

1.

מה ההבדל בין לשון הספרי ללשון מדרש שיר השירים רבה?

2.

בין הספרי לבין הברייתא בירושלמי קיים הבדל בתפישה התחבירית של פסוקנו. מהו ההבדל?

3.

מהי ההסתמכות של הברייתא בירושלמי על דברים כ"ח י"ד, ובמה עשוי הפסוק ההוא ללמדנו יותר מאשר פסוקנו?

------------------------------------------------------------------------------------

* הגהת הגר"א: אפילו נראין בעיניך.

רמב"ן, השגות לספר המצוות לרמב"ם שורש א':

אם יראו (בית הדין), שזה הדבר אסור או מותר מן התורה לפי מדרש הכתוב או לפי פירושו או הלכה מפי השמועה ממשה, ויראה הוא (הבודד, השומע דבריהם) היפך, (= שנראה לו הדין היפך דבריהם של בית הדין), חייב לבטל דעתו להאמין במה שאמרו הם.
זהו מה שאמר הכתוב "כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין..." כלומר: שנתכסה מהם דבר ונחלקו במשפטי התורה ואיסוריה ונגעיה, והעובר על דברי בית דין הגדול שבדורו וסומך על דעתו עובר על עשה ועל לא תעשה הללו, ואפילו אם נחלקו בית דין בעצמם בדבר, הולכים בהם אחר הרוב, כמו שאמרו במחלוקתם (סנהדרין פ"ח) "אם שמעו אמרו להם, ואם לאו עומדים למנין. רבו המטמאין – טמא. רבו המטהרים – טהור", ומה שהסכימו עליו רובם, הוא הדבר שנצטוינו עליו מן התורה, והעובר עליו וסומך על דעתו שאיננו כמו שהסכימו הם, נעשה זקן ממרא בזמן דיני נפשות, והוא שנאמר "אשר יעשה בזדון לבלתי שמוע" (דברים י"ז י"ב)... והיא כת הצדוקים ששמם במזרח "קראים".
כי התורה נתנה לנו ע"י משה רבנו בכתב, וגלוי הוא שלא ישתוו הדעות בכל העיקרים הנולדים וחתך לנו יתברך הדין שנשמע לבית דין הגדול בכל מה שיאמרו, בין שקיבלו פירושו ממנו או שיאמרו כך ממשמעות התורה וכוונתה. לפי דעתם, כי על משמעות שלהם הוא מְצַוֶה ונותן לנו את התורה.
וזהו מה שאמרו בספרי "אפילו אומרים לך על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל" שכך הוא המצוה לנו מאדון התורה יתברך, שלא יאמר בעל המחלוקת: "האיך אתיר לעצמי זה ואנכי יודע שהם טועים?" והנה נאמר לו: בכך אתה מצווה! וכענין שנהג ר' יהושע עם ר' גמליאל ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונו, כמו שהוזכר במסכת ראש השנה דף כ"ד. (פרק ב' משנה ח'-ט' ועיין בגיליון שופטים תשי"ט).
ויש בזה תנאי יתבונן בו המסתכל בראשון של הוריות (דף ב') בעין יפה, והוא, שאם היה בזמן הסנהדרין חכם וראוי להוראה והורו בית דין הגדול בדבר אחד להיתר והוא סבור שטעו בהוראתם, אין עליו לשמוע דברי החכמים ואינו רשאי להתיר לעצמו הדבר האסור לו, אבל ינהג חומר לעצמו, וכל שכן אם היה מכלל הסנהדרין יושב עמהם בבית דין הגדול, ויש עליו לבוא לפניהם ולומר טענותיו והם ישאו ויתנו עמו, ואם הסכימו כולם בביטול הדעת ההוא שאמר ושיבשו עליו סברותיו, יחזור וינהג בדעתם אחרי כן לאחר שסילקו אותו (= את טענותיו) ויעשו הסכמה בטענתו. (= שהסכימו לדחות את טענתו).

פרק י"ז פסוק ח'

"כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱ-לֹהֶיךָ בּוֹ"

פרק י"ז פסוק י"א

"עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל"

פרק י"ט פסוק ט'

"... וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים..."