פסוק י"ח
"אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ"
ספרי כי תצא קס"ז:
"אשר קרך בדרך" – אין "קרך" אלא נזדמן לך.
תנחומא כי תצא ט':
... ורבנן אמרי "קרך" – היקרך לפני אחרים.
אמר ר' נחוניא: משל למה הדבר דומה? לאמבטי רותחת, שלא הייתה בריה יכולה לירד בתוכה, בא בן בליעל אחד וקפץ לתוכה, אף על פי שנכווה, הקירה (=ציננה) לפני אחרים. אף כאן: כיוון שיצאו ישראל ממצרים, הקדוש ברוך הוא קרע הים לפניהם, ונשתקעו המצרים לתוכו, נפל פחדן על כל האומות שנאמר (שמות ט"ו) "אז נבהלו אלופי אדום..." כיוון שבא עמלק ונזדווג להם, אף על פי שנטל את שלו מתחת ידם, הקירו לפני אומות העולם.
רש"י:
ד"ה אשר קרך: לשון מקרה.
דבר אחר: לשון קור וחום, ציננך והפשירך מרתיחתך, שהיו כל האומות יראים להילחם בכם, ובא זה והתחיל והראה מקום לאחרים. משל לאמבטי רותחת, שאין כל בריה יכולה לירד בתוכה, בא בן בליעל אחד, קפץ וירד לתוכה, אף על פי שנכוה, הקרה אותה בפני אחרים.
ראב"ע:
ד"ה אשר קרך: מגזרת (בראשית מ"ב כ"ט) "כל הקורות אותם".
מלבי"ם:
... שעמלק לא היתה לו שום סיבה מהסיבות, שבעבורה יילחמו עם בעם, ממלכה בממלכה, שכל עורכי מלחמות יהיה לאחת מהסיבות הבאות, וכולם לא היו פה:
א) שיילחם על ארץ לכבשו להרחיב את גבולו, וזה היה בדרך, כי לא היו אז בארץ נושבת.
ב) אם יקרב אל גבול ארצו, שהוא ירא פן יירש את ארצו במלחמת סיחון ועוג, וזה היה בצאתכם ממצרים.
ג) אם עשו עמו מלחמה והתגרו בו, אבל הוא קרך בדרך - דרך מקרה ולא שום ריב ביניכם.
ד) להראות כוחו וגבורתו, ואז יילחם פנים אל פנים, והוא ויזנב בך כל הנחשולים ואתה עייף ויגע.
ה) בעבור הדת, שחושב שימצא חן בעיני אלוהיו, אם יכחיד את הבלתי מאמינים בו, אבל הוא ולא ירא אלוהים. ורק הסיבה העצמית למלחמה זו היתה הכפירה באלוהים, כי אז "שמעו עמים ירגזון, חיל אחז..."
וכל העמים האמינו בנפלאות אשר עשה ה' בים ובמצרים, והוא הקשיח לבו מיראת ה' ויאמר "לא הוא"! ורצה להראות לכל יושבי תבל שאין יכולת ביד ה' להושיעם מידו, ושכל הניסים הם מעשי להט וחכמת משה, ולפי זה היה עיקר מלחמתו נגד ה'.
| 1. |
בכמה דרכים מתפרשת המילה "קרך" (הן במובן הדקדוקי והן בהוראה)?
(סדר את המפרשים הנ"ל לקבוצות). |
| 2. |
בהתאם לפירוש "קרך", שונות הן האשמות נגד עמלק. אלו הן? |
| 3. |
כיצד עיבד רש"י את לשון התנחומא, מה השמיט, מה שינה ולמה? |
| 4. |
למה לא הסתפק רש"י באחד משני פירושיו, והביא את שניהם?
(לפי הכלל שאין רש"י מביא שתי תשובות אלא אם כן לא נחה דעתו באחת מהן). |
| 5. |
במה שונה המלבי"ם מרש"י, ובמה הוא מסכים עמו? |
| 6. |
במה סוטה המלבי"ם מן הפשט בפירושו ל"ולא ירא אלוהים"? |