הפטרת שבת נחמו
ישעיהו פרק מ, פסוקים א - כו
| א. | שאלה כללית |
מחציתו השניה של פרקנו (פסוקים י"ב-כ"ו) מתחלקת לדעת פרשנים שונים באופנים שונים.
והנה אחדות מן החלוקות המוצעות:
לפי אברבנאל:
(1) פסוקים י"ב-י"ז
(2) פסוקים י"ח-כ"ו
לפי הרץ, בפירושו לחומש עם הפטרות:
(1) פסוקים י"ב-י"ז
(2) פסוקים י"ח-כ'
(3) פסוקים כ"א- כ"ו
לפי סגל, בפירושו לישעיה:
(1) פסוקים י"ב-י"ד
(2) פסוקים ט"ו-י"ז
(3) פסוקים י"ח-כ'
(4) פסוקים כ"א-כ"ו
השתדל להבין טעמיה של כל אחת מן החלוקות ולהכריע ביניהן!
| ב. | שאלות לשון וסגנון |
פסוק י"ב
"מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן
וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ
וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם"פסוק י"ג
" מִי תִכֵּן אֶת רוּחַ ה' וְאִישׁ עֲצָתוֹ יוֹדִיעֶנּוּ"
פסוק י"ד
"אֶת מִי נוֹעָץ וַיְבִינֵהוּ וַיְלַמְּדֵהוּ בְּאֹרַח מִשְׁפָּט
וַיְלַמְּדֵהוּ דַעַת וְדֶרֶךְ תְּבוּנוֹת יוֹדִיעֶנּוּ"
1.
האם יש קשר ענייני בין השאלות הרטוריות בפסוקים אלה ובין רעיונות הקטע הקודם בפרקנו, ואם ישנו – מהו?
2.
מהו ההבדל שבין השאלות שבפסוק י"ב לבין השאלות שבפסוקים י"ג-י"ד?
3.
לפי איזה סדר הובאו חלקי הבריאה בפסוק י"ב?
4.
מהי כוונתן הכללית של שאלות רטוריות אלה?
| ג. | השוואת פסוקים |
"הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי
וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ
הֵן אִיִּים כַּדַּק יִטּוֹל"פסוק ט"ז
"וּלְבָנוֹן אֵין דֵּי בָּעֵר
וְחַיָּתוֹ אֵין דֵּי עוֹלָה"פסוק י"ז
"כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ
מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ"
1.
מה המשותף בין פסוקים אלה לבין קודמיהם?
2.
פסוקים ט"ו וט"ז שניהם נותנים ביטוי לאותו רעיון. מה ההבדל ביניהם?
| ד. | שאלות כלליות |
" וּלְבָנוֹן אֵין דֵּי בָּעֵר
וְחַיָּתוֹ אֵין דֵּי עוֹלָה"
1.
חוקרים מודרניים רואים קושי מיוחד בהעמדת פסוק זה בין שני הפסוקים ט"ו ופסוק י"ז המדברים שניהם על "הגויים".
הסבר מהו הקושי?
2.
נסה ליישב קושי זה בעזרת תפילתנו (מתוך שחרית):
מה אנחנו / מה חיינו / מה חסדנו / מה צדקותינו / ...הלא כל הגיבורים כאין לפניך / ואנשי השם – כלא היו / וחכמים – כבלי מדע / ונבונים כבלי השכל / כי רוב מעשיהם תהו / וימי חייהם הבל לפניך...
| ה. | יחס ה' לקורבנות |
השוה פסוק ט"ז
"וּלְבָנוֹן אֵין דֵּי בָּעֵר
וְחַיָּתוֹ אֵין דֵּי עוֹלָה"לתהלים פרק נ'
"כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף"
פסוק י"א
"ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי"
פסוק י"ב
"אם ארעב לא אמר לך כי לי תבל ומלואה"
פסוק י"ג
"האכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה"
בשני המקומות מדובר על יחס ה' לקורבנות.
הסבר מהו ההבדל ביניהם!
| ו. | שאלות כלליות |
השוה לפסוק ט"ז
" וּלְבָנוֹן אֵין דֵּי בָּעֵר
וְחַיָּתוֹ אֵין דֵּי עוֹלָה"את שני הקטעים הבאים מתוך סידור התפילה ומתוך מחזור לשבועות.
מתוך שחרית לשבת "נשמת":
אילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רנה כהמון גליו
ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע ועינינו מאירות כשמש וכירח
וידינו פרושות כנשרי שמים ורגלינו קלות כאיילות
אין אנו מספיקים להודות לך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו ולברך את שמך על אחת מאלף אלפי אלפים ורבי רבבות פעמים הטובות שעשית עם אבותינו...
מתוך מחזור לשבועות: אקדמות מלין:
גבורת עלמין ליה,
ולא ספק פרישותאגויל אילו רקיע, קני כל חורשתא,
דיו אילו ימי וכל מי כנישותא
דירי ארעא ספרי, ורשמי רשותא,
הדר מרי שמיא ושליש ביבשתא
גבורות אין סוף לו, ואין ספק לפרשן
גויל אילו היו השמים, קולמוסים - כל היערותדיו - הימים וכל מקוי מים
שוכני ארץ – סופרים וכותבי רשימות
את הדר אדוני השמים ושליש היבשת.
1.
רעיון אחד מובא בפסוקנו, פסוק ט"ז, ובשני הקטעים הנ"ל מתוך הסידור. הסבר מהו הרעיון המשותף לשלושתם?
2.
שים לב לאמצעים השונים שבהם משתמש האדם להבעת התהילות והתשבחות לבוראו.
בפסוקנו : בצומח ובחי
ב"נשמת": באברי האדם
באקדמות: במכשירי כתיבה
כיצד משתקף המיוחד שבכל קטע בבחירה זו של מכשירי ההבעה?
| ז. | השוואת פסוקים |
השווה:
"י יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ
כִּי רוּחַ ה' נָשְׁבָה בּוֹ
אָכֵן חָצִיר הָעָם"
"אַף בַּל נִטָּעוּ
אַף בַּל זֹרָעוּ
אַף בַּל שֹׁרֵשׁ בָּאָרֶץ גִּזְעָם"
מה ראה הנביא להשתמש בפסוק ז' בדימוי החציר, ובפסוק כ"ד בדימוי העץ?
| ח. | שאלות בדברי חובות הלבבות |
" שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה"
חובת הלבבות, שער הבחינה פרק ב';
הבחינה בברואים והבאת ראיה מהם לחכמת הבורא יתברך אנו חייבים בה מן המושכל ומן הכתוב ומן הקבלה (= תורה שבעל פה).
מן המושכל: כי השכל מעיד שיתכוון המדבר על שאינו מדבר הוא בעבור יתרון הכרתו והבנתו...
וכשאדם חושב ומתבונן ביסודי החכמה ובוחן סימניה, יהיה יתרונו על הבהמה כפי הבנתו, ואם יתעלם מהם, לא יהיה דומה לבהמה, אך יותר גרוע ממנה, כמו שאמר הכתוב: (ישעיה א') "ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו – ישראל לא ידע עמי לא התבונן".
ומן הכתוב: מה שאמר ישעיה (ט') "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה", ואמר (תהלים ח') "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך, ירח וכוכבים אשר כוננת..." ואמר הכתוב (ישעיה מ') "הלא תראו הלא תשמעו הלא הוגד מראש לכם, הלא הבינותם מוסדות ארץ..." ואמר (קהלת ז') "טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה" ...
ומן המקובל: מה שאמרו חז"ל (שבת ע"ה): כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב, עליו הכתוב אומר (ישעיה ה'): "והיה כינור ונבל ותוף וחליל ויין משתיהם ואת פועל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא יראו"...
1.
מה רוצה בעל חובות הלבבות להוכיח באמצעות פסוקנו?
2.
בעל חובות הלבבות מביא כאן אחרי שני הפסוקים מתוך פרקנו ואחרי הפסוק מתוך תהלים ח' גם את קהלת ז', במה מתאים הוא לעניינו, והלוא לכאורה אינו שייך כלל לסוג הפסוקים הזה?
שאלה קשה
שאלה קשה ביותר
