הבטחות הארץ לאברהם
בראשית פרק יב, ז
א. | ארבע הבטחות |
השווה את ארבע הבטחות הארץ שניתנו לאברהם בפרשתנו:
(1) פרק י"ב פסוק ז'
(4) פרק י"ז פסוק ח'
1.
מה מוסיפה כל הבטחה על הקודמות לה?
2.
הסבר מה הקשר שבין הבטחה (1) למה שלפניה ולמה שלאחריה (היינו לסוף פסוק ז').
3.
השווה את אופי ההתגלות לאברהם (י"ב ז') לאופיה של ההתגלות הראשונה (י"ב א'-ג'). מה ההבדל ביניהן, ומה סיבת ההבדל?
ב. | חילופי הזמנים |
"לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת"
(לשון עתיד)
"...לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ"
(לשון עתיד)
"לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת"
(לשון עבר)
"וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ"
(לשון עתיד)
רש"י:
ד"ה לזרעך נתתי: אמירתו של הקדוש ברוך הוא, כאילו היא עשויה.
השווה לדברי רש"י אלה:
ד"ה הרימותי ידי: לשון שבועה. מרים אני את ידי לאל עליון, וכן (בראשית כ"ב) "בי נשבעתי" – נשבע אני, וכן (בראשית כ"ג) "נתתי כסף השדה קח ממני" – נותן אני לך כסף השדה, וקחהו ממני.
1.
הסבר למה לא פירש רש"י את לשון "נתתי" (ט"ו י"ח) כשם שפירש את "הרימותי" בפרק י"ד ואת כל המקומות המובאים ברש"י שם?
2.
התוכל לפרש את לשון עבר של "נתתי" בהבטחה השלישית שלא כפי שפירשה רש"י?
3.
התוכל להסביר למה נאמרה הבטחה רביעית שוב בלשון עתיד "ונתתי לך", אחרי שכבר בהבטחה שלישית נאמרה הנתינה בלשון עבר?
ג. | להבטחה שנייה |
"וַה' אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ"
1.
רש"י:
ד"ה אחרי היפרד לוט: כל זמן שהרשע עמו, היה הדיבור פורש ממנו.
א.
מה קשה לו?
ב.
מפרשי רש"י מקשים: והלא נאמר לו (י"ב ז') "לזרעך אתן את הארץ הזאת"?!
הרא"ם, מיישב:
לא קשיא, כי שם עבר אברהם לבדו, שהלך לבדו עד מקום שכם... והראייה על זה, ביציאתו מחרן ובביאתו בארץ כתוב לשון רבים "ויצאו", "ויבואו", ובהליכתו לשכם כתוב (י"ב י') "ויעבור אברהם בארץ עד מקום שכם".
ואולם תירוצו זה של הרא"ם נדחה על ידי כמה ממפרשי רש"י, המיישבים את הקושיה באופן אחר.
הסבר מהי חולשתו של הרא"ם, ונסה ליישב את קושייתו באופן אחר!
2.
השווה דברי רש"י דלעיל לדברי רש"י, בראשית ד' א':
ד"ה והאדם ידע: כבר קודם העניין של מעלה, קודם שחטא ונטרד מגן עדן, וכן ההיריון וכן הלידה, שאם כתוב: "וידע אדם" נשמע שלאחר שנטרד היו לו בנים.
א.
לכאורה נראה שדברי רש"י אלה סותרים לדברי רש"י לפסוקנו (י"ג י"ד).
במה?
ב.
כיצד ניתן להוכיח שאין כל סתירה בין שני המקומות?
3.
"אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ"
מפני שאמר ללוט (י"ג ט') "הלא כל הארץ לפניך", כלומר: איני מעכב לעצמי רק מקום דירתי, כאדם שאומר: "אינו שלי רק מקום דירתי בלבד, שאני מעכב ממך", לפיכך אמר לו הקדוש ברוך הוא: הנה כל הארץ לפניך.
א.
מה ההבדל בין ר' יוסף בכור שור ובין רש"י (שהובא לעיל) בפירוש סמיכות העניינים?
ב.
איך יש לפרש, לפי דברי בכור שור, את הקושי שבין פסוק י"ד לפסוק ט"ו?
4.
פרק י"ג פסוק ט"ו
"לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ"
לפי שד"ל דומה וי"ו זו של "ולזרעך" לוי"ו בפסוקים הבאים:
"בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ"
"וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ"
"וְאִם לֹא יִתְּנוּ לָךְ וְהָיִיתָ נָקִי..."
"וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱ-לֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם"
א.
מה קשה לשד"ל בפסוקנו?
ב.
מה הדימיון בין פסוקנו לבין כל הפסוקים המובאים בפירושו?
ד. | "קום התהלך" |
"קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ"
ד"ה קום התהלך: לפני ה'.
מה קשה לו?
ה. | להבטחה השלישית |
"בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר
לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת"מגילת תענית ג':
כשבאו בני ישמעאל לעורר על ישראל על הבכורה אמרו =(חכמים): מי ילך וידון עמהם? אמר להם גביהה בן פסיסא שומר ה' יתברך לחכמים: "אני אלך ואדון עמהם. אם ינצחוני – אימרו להם: הדיוט שבנו נצחתם!" אמרו ישמעאלים: "כתיב בתורה, ביום ההוא כרת... לזרעך נתתי את הארץ... ואנו מזרעו של אברהם – נחלק עמכם". השיב להם "כלום אתם מביאים לי ראיה מן התורה, אף אני לא אביא לכם ראיה אלא מן התורה, כתיב (כ"ה ו') ולבני הפלגשים.... נתן אברהם מחנות וישלחם מעל יצחק בנו וכתיב (כ"ה ה') ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק!" ברחו להם.
מדרש אגדה פרשת חוקת כ':
כך אמר משה לאדום: שטר היה עלינו ועליך מימות אברהם זקננו "ועבדום ועינו אותם" וגם האחים כולם היו צריכים לפרוע החוב של אביהם, ואתה אחי יעקב היית, והיה לך לפרוע החוב, כשם שעשינו אנחנו, ואתה ידעת שאנחנו פרענו החוב, ואתה לא פרעת, מפני שלא היית רוצה לפרוע, שכן כתיב (בראשית ל"ו ז') "וילך (עשו) אל ארץ מפני יעקב אחיו" – מפני שטר חוב שבידו. והקדוש ברוך הוא אמר ליעקב: מי שיפרע החוב מבניו – יירש את הארץ, שכן כתיב "ביום ההוא כרת ה' את אברהם ברית וכו'" אנו שפרענו חובו – מעתה לנו הארץ.
1.
בשתי דרכים מנמקים חז"ל את זכות עם ישראל על ארצו. מה הן שתי הדרכים?
2.
הסבר את המשמעות הסמלית שבמילים "אנו שפרענו חובו – לנו הארץ"!