ברכת כהנים
במדבר פרק ו, פסוקים כב - כז
א. | השוואת מפרשים |
בעל עקדת יצחק
, מקשה:מה התועלת במצווה הזאת, רצוני, בשייאמרו הברכות האלה מפי הכהנים אל העם, כי הוא יתעלה הוא המברך, ומה יוסיף ומה ייתן, כי יברכו הכהנים או יחדלו, וכי היה להם לסייעו?
השווה לקושייתו דברי המדרש ודברי ר' ש"ר הירש הבאים:
מדרש תנחומא:
אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, לכהנים אתה אומר שיברכו אותנו? אין אנו צריכים אלא לברכתך "השקיפה ממעון קדשך וברך את עמך". אמר לה(ם) הקדוש ברוך הוא: אף על פי שאמרתי לכהנים שיהיו מברכין אתכם, אני עומד עמהם ומברך אתכם!
רש"ר הירש, (תרגום מגרמנית):
כה תברכו את בני ישראל: הכהן המברך אינו אלא מכשיר – כלי המבטא את הברכה. מיתתם של שני בני אהרן (ויקרא י'), פרחי הכהונה הראשונים, העמידה לחוק ולא יעבור שרק העבודה "אשר ציוה ה'" היא עבודה, ושעבודה "אשר לא ציוה" – מעשה איש ותחבולותיו – היא זרה והיפוכה של עבודת ה' הרצויה. החוק הזה כוחו יפה גם בנוגע לברכת כהנים – "כה תברכו את בני ישראל" – כך ולא בשינוי, זהו דין...
לפי זה הכהנים וברכתם מכשירים נפעלים הם, רק אחרי היקראם על ידי הקהל, הם אומרים את הברכה אשר בא כוח הקהל מקריא אותה לפניהם: כך באמת מתוך גרונם של הכהנים מברך הקהל את עצמו בברכה שציוה ה'.
1. |
היש בדברי המדרש או בדברי הירש או בדברי שניהם תשובה לקושית בעל העקדה? ואם כן – מה היא התשובה? |
2. |
על איזו מילה בפסוקנו נשען כל פירושו של הירש? |
3. |
למה מביא הירש הנה את שני בני אהרן שמתו – מה עניין זה לענייננו? |
4. |
האם פירוש הפועל "ברך" בפסוק כ"ג ובפסוק כ"ז הוא אחד, לפי פירושים אלה או שהפועל מופיע בשתי הוראות שונות? |