דברי ה'
שמות פרק ו, פסוקים א - ט
| א. | שאלות ודיוקים ברש"י |
ד"ה וידבר אלהים אל משה: דיבר אתו משפט על שהקשה לדבר ולומר (לעיל ה' כ"ב) למה הרעותה לעם הזה.
ד"ה ויאמר אליו אני ה': נאמן לשלם שכר טוב למתהלכים לפני. ולא לחנם שלחתיך כי אם לקיים דברי שדברתי לאבות הראשונים. ובלשון הזה מצינו שהוא נדרש בכמה מקומות אני ה' נאמן ליפרע, כשהוא אמור אצל עונש, כגון (ויקרא י"ט י"ב) וחללת את שם אלהיך אני ה', וכשהוא אמור אצל קיום מצות, כגון (ויקרא כ"ב ל"א) ושמרתם מצותי ועשיתם אותם אני ה', נאמן ליתן שכר.
פסוק ט':
ד"ה ולא שמעו אל משה: ...ורבותינו דרשוהו לענין של מעלה, שאמר משה (לעיל ה' כ"ב) למה הרעותה, אמר לו הקב"ה חבל על דאבדין ולא משתכחין. יש לי להתאונן על מיתת האבות, הרבה פעמים נגליתי אליהם באל שדי ולא אמרו לי מה שמך, ואתה אמרת (לעיל ג' י"ג) מה שמו מה אומר אליהם.
מה הקשר שבין תחילת פרשתנו לסוף הפרשה הקודמת (פרק ה' פסוקים כ"ב-כ"ג, פרק ו' פסוק א') לפי פירוש רש"י פסוק ב' ולפי פירוש חז"ל המובא ברש"י פסוק ט'.
שאלה קשה ביותר
