עבד עברי

פסוק י"ז

"וְלָקַחְתָּ אֶת הַמַּרְצֵעַ וְנָתַתָּה בְאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת וְהָיָה לְךָ עֶבֶד עוֹלָם"

רש"י, שמות כ"א ה' – ו':

ד"ה: ורצע אדוניו את אזנו במרצע: ומה ראה אוזן להרצע מכל שאר אברים שבגוף? אמר ר' יוחנן בן זכאי; אוזן זאת ששמעה על הר סיני: "לא תגנוב!" והלך וגנב – תרצע. – ואם מוכר עצמו: אוזן ששמעה על הר סיני: "כי לי בני ישראל עבדים" והלך זה וקנה אדון לעצמו – תרצע.
ר' שמעון היה דורש מקרא זה כמין חומר: מה נשתנו דלת ומזוזה מכל כלים שבבית? אמר הקב"ה: דלת ומזוזה שהיו עדים במצרים כשפסחתי על המשקוף ועל שתי המזוזות ואמרתי (ויקרא כ"ה) "כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם" – ולא עבדים לעבדים, והלך וקנה אדון לעצמו – ירצע בפניהם.

פסוק י"ח

"לֹא יִקְשֶׁה בְעֵינֶךָ בְּשַׁלֵּחֲךָ אֹתוֹ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ
כִּי מִשְׁנֶה שְׂכַר שָׂכִיר עֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים..."

רשב"ם:

ד"ה לא יקשה בעיניך: שתשלחנו חפשי מעמך במה שאתה נותן לו משנה וכפילות שכר שכיר בעבודת שש שנים שעבד אותך; שאתה מעניק לו מצאנך ומבקרך ומיקבך, מלבד שכירות של קנין שש שנים שקנית אותו; שהרי יברכך ה' בכל אשר תעשה.
והרי פירוש פסוק זה דוגמת (דברים ט"ו י') "ולא ירע לבבך בתתך לו" וכן (דברים כ"ח נ"ו) "תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה..." מתת לאחד מהם; כי רוע העין וקשיות הלב מדבר על נתינת ממון לאחרים.
ואשר הורגלו לפרש "לא יקשה בעיניך" על מה שאתה משלחו חפשי לסוף שש, שהרי הרבה עבודך שש שנים, כלומר יותר משאר שכירים, שטות היא בידם, וכי למה יקשה בעיניו בשלוח חפשי? והלא לא קנאו מתחילה אלא לפי עבודת שש שנים, ושהכל יודעים שבשביעית יצא?
ועוד: לא היה לו לומר "משנה שכר שכיר" אלא "משנה שכיר". ויש מפרשים "משנה שכיר" – שש שנים הם, לפי שסתם שכיר שלוש שנים, כדכתיב (ישעיהו ט"ז י"ד) "בשלוש שנים כשני שכיר" גם זה הבל, כי במקום אחר כתוב (ישעיהו כ"א ט"ז) "בעוד שנה כשני שכיר ונקלה כבוד מואב", ופירוש "כשני שכיר" שלוש שנים מצומצמות, כשנת שכיר שהיא שנה מצומצמת.

הרכסים לבקעה:

ד"ה לא יקשה בעיניך: לומר: "מקנת כספי הוא, למה אשלחנו?!" וירדה תורה לסוף דעתם, שכן עשו בימי הבית, כמו שכתוב בספר ירמיהו (ל"ד). ובחינם דחה הרשב"ם הכתוב ממשמעו ואמר, שעל הענקה אמר לו "לא יקשה בעיניך"; והראיה שהביא מפסקי הטעמים לאו כלום היא, שבמשפט באה האתנחתא במילת "שנים", שדיבור "כי משנה שכר שכיר" טעם ל"לא יקשה", - לפי שעבדך ביום ובלילה, ושכיר אינו עובד כי אם ביום, ואתה קניתו לכתחילה רק לשש שנים. לכן לא יקשה עליך לשלחו. ואחר כך אמר "כי בגלל זה שאתה משלחו והענקתו, יברכך ה'".

פסוק י"ח

"כִּי מִשְׁנֶה שְׂכַר שָׂכִיר עֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים"

העמק דבר:

שאינו דומה עבודת שכיר יום, שאין הבעלים יודעים אם יהיה גם מחר אצלו, אזי אי אפשר ליתן לו עבודה שיש בה האבד, אם לא ישיג מי לגומרה; אבל עבד עברי, יודע שגם למחר וכל שש שנים יעבדהו ומוסר לו עניינים נעלים.