פדיון בכורות
במדבר פרק ג
א. | מצוות פדיון הבכור במנין המצוות |
במנין המצוות נמנתה מצוות פידיון הבכור בפרשת קרח פרק י"ח פסוק ט"ו: "אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה אֵת בְּכוֹר הָאָדָם" למה לא נמנית כבר לפני כן בפרקנו (פסוקים מ"ז, מ"ח): "וְלָקַחְתָּ חֲמֵשֶׁת חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים... וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו" |
ב. | שאלות ודיוקים ברש"י |
1.
ד"ה ואת משמרת בני ישראל: שכולן היו זקוקין לצרכי המקדש אלא שהלוים באים תחתיהם בשליחותם לפיכך לוקחים מהם המעשרות בשכרן, שנאמר (שם י"ח) כי שכר הוא לכם חלף עבודתכם.
מה קשה לרש"י?
2.
פסוק ט'
ד"ה נתונים המה לו: לעזרה.
מה קשה לרש"י?
3.
פסוק ט'
ד"ה מאת בני ישראל: כמו מתוך בני ישראל, כלומר משאר כל העדה נבדלו לכך בגזרת המקום והוא נתנם לו, שנאמר (שם ח') ואתנה את הלוים נתונים וגו'.
מה קשה לרש"י?
לשם מה מסתייע בבמדבר ח' י"ט?
4.
פסוק י"ב
ד"ה ואני הנה לקחתי: ואני מהיכן זכיתי בהן?
ד"ה מתוך בני ישראל: שיהיו ישראל שוכרין אותן לשירות שלי על ידי הבכורות זכיתי בהם ולקחתים תמורתם לפי שהיתה העבודה בבכורות וכשחטאו בעגל נפסלו והלוים שלא עבדו עבודה זרה נבחרו תחתיהם.
מה קשה לרש"י?
מניין לו שפסוק זה נאמר בדרך של תשובה לשאלה?
5.
ד"ה העודפים על פדויי הלויים: על אותן שפדו הלוים בגופן.
מה קשה לרש"י?
ג. | שאלת סגנון |
נסה לבאר את סיבת שינוי הלשון:
מעבר עם ו' המהפך לעתיד, פסוק מ"א:
"וְלָקַחְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִי"
לצווי פסוק מ"ה:
"קַח אֶת הַלְוִיִּם"
ד. | שאלות בתרגום אונקלוס |
1. |
נתינה שאינה מיד ליד נקראת מסירה בתרגום אונקלוס. ועיין בראשית פרק ט' פסוק ב' "בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ..." "צֹאנְךָ נְתֻנוֹת... בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים..." אם כן, למה לא תרגם כשם שתרגם בפרק ח' ט"ז:
|
2. |
פסוק י"ב
וכן גם פסוק מ"ה
למה נטה כאן מתרגומו הרגיל? עיין – בראשית:
(לתרגומו השונה מן הנ"ל של בראשית ל"ז כ"ד "ויקחוהו" עיין גיליון וישב תש"ב). |
3. |
פסוק י"ב
וכן גם פסוק מ"ה. ואולם לגבי בכורים נאמר פסוק י"ג:
מה סיבת השינוי? |
4. |
"כל בכור" מתורגם לפעמים בלשון יחיד ולפעמים בלשון רבים,
באר את סיבת השינויים בתרגום. |
5. |
למה שינה בתרגום המילה "פדויים"?
|