ברכותיו של יצחק

אברבנאל, מקשה:

איך חשבה רבקה שהברכות שיתן יצחק ליעקב בחשבו שהוא עשו יועילו ליעקב, בהיות כוונתו לברך את עשו ולא את יעקב, והנה הכל הולך אחרי הכוונה... ואיך אם כן חשבה הצדקת ויעקב גם כן שהברכות המכוונות לעשו יועילו ליעקב שלא עלה על לבו של יצחק לתתן לו?

ענה לשאלתו!

1) פסוק א' ד"ה ותכהינה: בעשנן של אלו (שהיו מעשנות ומקטירות לעבודה זרה). דבר אחר: כשנעקד על גבי המזבח והיה אביו רוצה לשחטו, באותה שעה נפתחו השמים וראו מלאכי השרת והיו בוכים וירדו דמעותיהם ונפלו על עיניו לפיכך כהו עיניו. דבר אחר: כדי שיטול יעקב את הברכות.	שלוש סיבות ניתנות ברש"י (ע"פ המדרש) לעיוורונו של יצחק. מה ההבדל העקרוני שבין שלושתן? (שים לב לרעיון הצפון בתשובתו השנייה!) מה הגורם הפורמלי לכך, שלא הסתפק רש"י באחת מהן והביא את שלושתן? (דברי הש"ח אינם תשובה מספקת). למה לא הביא את הסיבה הקרובה ביותר כדברי רשב"ם: ד"ה ותכהין עיניו: מן הזקנה, כמו שמצינו בספר שמואל ועינו החלו כהות.
2) פסוק ג' ד"ה שא נא: לשון השחזה כאותה ששנינו (ביצה כ"ח) אין משחיזין את הסכין אבל משיאה על גבי חברתה חדד סכינך ושחוט יפה שלא תאכילני נבלה (ב"ר).	מדוע לא פרשו רש"י כמשמעו "קח נא"?
3) פסוק כ"ב ד"ה קול יעקב: שמדבר בלשון תחנונים "קום נא", אבל עשו בלשון קנטוריא דיבר: "יקום אבי".	ולמה לא פירש כמשמעו?
4) פסוק כ"ח ד"ה מטל השמים: כמשמעו. ומדרש אגדה יש להרבה פנים.	מה הוצרך רש"י להדגיש שהוא כמשמעו ולהשמיענו שנדרשו מדרשים רבים בפסוק זה? ועיין להלן (בסוף שאלה זו) במדרשים שלהם נתכוון.
5) פסוק ל"ג ד"ה ויחרד: כתרגומו: ותוה, לשון תמיה.	למה הוצרך להביא התרגום ולפרשו שלא כמשמעו?
6) פסוק ל"ט ד"ה ומשמני הארץ: זו איטליא"ה של יון (ב"ר).	מה קשה לו? למה אינו עומד על קושי זה גם בפסוק כ"ח ומשמני הארץ (ועיין מנחת שי).
7) פסוק מ' ד"ה והיה כאשר תריד: לשון צער כמו (תהילים נ"ה) אריד בשיחי, כלומר כשיעברו ישראל על התורה ויהיה לך פתחון פה להצטער על הברכות שנטל ופרקת עולו וגו'.	מה ראה להוסיף אחרי פרשו את המילה "תריד" את הדברים "כלומר כאשר יעברו וכו' וכו'" ולמה לא פירש "כאשר תצטער על הברכות..."

ואלה דברי מדרש רבה לפסוק כ"ח (שאלה 4):

מטל השמים – זה המן שנאמר (שמות ט"ז) הנני ממטיר לכם לחם מן השמים.
משמני הארץ – זה הבאר שהייתה מעלה להם מיני דגים שמנים
ורב דגן – אלו הבחורים דכתיב (זכריה ט') מה טובו ומה יפיו דגן בחורים.
ותירוש – אלו הבתולות דכתיב (זכריה ט') ותירוש יגובב בתולות.

דבר אחר: מטל השמים – זו ציון שנאמר (תהלים קל"ב) כטל חרמון שיורד על הררי ציון.
תירוש – אלה הנסכים.

דבר אחר: מטל השמים – זו מקרא (פירוש: שניתנה מן השמים).
ומשמני הארץ – זו משנה (פירוש: שנמסרה ידי חכמי הארץ בעל פה).
דגן – זה תלמוד (פירוש: כמו שהדגן עיקר התבואה כך התלמוד עיקר להלכה ולמעשה).
ותירוש – זו אגדה (פירוש: כמו שנאמר ויין ישמח לבב אנוש, כן האגדה משמחת הלב.)

פסוק ז'

1.

"וַאֲבָרֶכְכָה לִפְנֵי ה'" רמב"ן: לא נזכר בכל הפרשה לפני ה', רק במקום הזה, כי אמרה לו אמו הברכה לפני ה' תהיה, ברוח הקודש, ואם יתברך בה עשו אחיך תתקיים בו בזרעו לעולם, ואין לך עמידה לפניו. רשב"ם: בשם ה'. אבל נמרוד גבור ציד לפני ה' - פירושו בכל העולם. וכן נינוה היתה עיר גדולה לאלהים - בכל עולמו של הקב"ה לא היתה עיר גדולה כנינוה. כל אחד מן המפרשים מתקשה כאן בענין אחר. מהן קושיותיהם?

2.

"לִפְנֵי מוֹתִי" ראב"ע: כמו בטרם אמות. מה קשה לו?

פסוק י"ג

"עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי"

ראב"ע:

אל תפחד שיקלל, ואם יקלל תהי קללתו עלי ולא עליך. וזה דברי הנשים. והגאון פירש: עלי להסיר קללתך.

רשב"ם:

עלי ועל צווארי. כלומר, כי היתה בוטחת במה שאמר לה הקב"ה "ורב יעבוד צעיר".

ספורנו:

עלי להכנס תחתיך אם תארע קללה כמו שאמרו ז"ל שעשה שלמה שקיבל עליו קללות יואב והשיגוהו.

מה קשה להם, ומה ההבדל ביניהם בתירוץ הקושי?

ספורנו, פסוק כ"ג:

ד"ה שעירות ויברכהו: על שחשד שהיה שערם דומה לשער האדם כי אמנם רב ההבדל בין שער האדם לשער הגדי אם לא יתוקן הרבה במלאכה. והנה העיד כי היו ידיו כידי עשו אחיו שעירות ועם זה אולי נחלש בו גם חוש המשוש כענין אם יטעם עבדך עוד את אשר יאכל.

פסוק כ"ז:

ד"ה וירח: להרחיב את נפשו בתענוגות הריח כאמרם ז"ל איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו הוי אומר זה הריח.

ד"ה ויברכהו: כענין והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'.

ד"ה ראה ריח בני: אתה בני ראה והתבונן שזה הריח הוא.

ד"ה כריח שדה: שמלבד המציאות המספיק לו להיותו מזון ב"ח הוסיף עליו טובת הריח המהנה ומועיל לרוח החיוני והנפשי וזה מדרכי טובו.

ד"ה אשר ברכו: ובהתבוננך על מדת טובו יתן לך, באשר הוא האלהים, שדה מבורך.

1.

מה ההבדל בין "ויברכהו" שבפסוק כ"ג ובין "ויברכהו" שבפסוק כ"ז לפי פירושו?

2.

במה שונה פירושו של "ראה" מן הפירוש הרגיל?

3.

כיצד מפרש את הקשר שבין הפסוקים כ"ז – כ"ח, ואיך אפשר לפרשו בדרך אחרת?

1.

למה נקרא עשו בכל הפרק "הגדול" (א', ט"ו, מ"ג) ולא נקרא "הבכור"?

2.

השווה את סדר המילים בסוף פסוק כ"ט "אורריך ארור..." לבראשית פרק כ"ב פסוק ג' ולבמדבר פרק כ"ד פסוק ט' ונמק את השינויים.