מלחמת ישראל בעוג מלך הבשן
במדבר פרק כא, פסוקים לא - לה
| א. | "וישב ישראל בארץ האמורי" |
"וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ הָאֱמֹרִי"
מה ראה הכתוב לחזור על כך שנית, והלוא כבר נאמר דבר זה בפסוק כ"ה? |
| ב. | שאלה כללית |
בעל עקדת יצחק, שואל:
למה לא שלח משה מלאכים אצל עוג, כמו ששלח אל סיחון? אפשר שאם שלח אליו, היה שומע לתתם עבור בגבולו?
ענה לשאלתו! |
| ג. | פחד משה |
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ"
ד"ה אל תירא אותו: כי היה משה ירא שמא תעמוד לו זכותו של אברהם, שנאמר בו (בראשית יד יג) "ויבוא הפליט ויגד לאברם העברי", והוא עוג שפלט מן הרפאים, שהכו אמרפל וחבריו בעשתרות קרנים, לשון רש"י מדברי רבותינו (במדבר רבה יט יט).
נתעוררו גם בזה, מדעתם שלא יירא משה רבינו מזרוע בשר, כי עמו ה' אלוהינו, וכל הגוים כאין נגדו מאפס ותוהו נחשבו לו, והוא המזהיר את ישראל "אל תיראו ואל תערצו מפניהם" (דברים לא ו), והוא המאשים אותם ביראתם, כעניין שנאמר במרגלים (שם א כט ל) "ואומר אליכם לא תערצון ולא תיראון מהם ה' אלהיכם הוא יילחם לכם", אבל נתירא משה מפני הזכות שידע לו.
ועל דרך הפשט, לא היה בדעתו של משה להוריש עתה לישראל ארץ סיחון ועוג, כאשר פירשתי (לעיל פסוק כא כב), והנה סיחון יצא לקראת ישראל המדברה ויילחם בם על כורחם. אז הודיעו השם "ראה החלותי תת לפניך את סיחון ואת ארצו החל רש" (דברים ב לא), כי מכאן התחיל בכיבוש שבעה עממים. אבל עוג אסף כל חילו אדרעי, והיא עיר בקצה גבולו. והיו ישראל יכולים לנטות מעליו כאשר נטו מעל עשו, והשם אמר לו: אל תירא אותו ולך אצלו והתגר בו מלחמה, כי בידך נתתי אותו.
ובמדבר סיני רבה (יט לב) ראיתי, למה נתירא, אמר: שמא מעלו ישראל במלחמת סיחון או נתלכלכו בעבירה, וכולה אגדה, וכך היא יראת כל הצדיקים, וכן ביהושע (ח א).
משה וכל ישראל פחד קראם ורעדה, בחשבם שבהיות עוג יוצא לקראתם אחרי נצחון מלך האמורי, לא היה אלא מפני שאמיץ לבו בגיבורים וחם לבו בקרבו לנקום את נקמת סיחון.
1. |
מה בין הרמב"ן לאברבנאל בהסבר פחדו של משה? |
2. |
הבא דוגמאות מן התורה שאליהן ירמוז הרמב"ן בסוף דבריו "וכך היא יראת כל הצדיקים". (עיין גם רש"י, דברים פרק כ' פסוק ח': ד"ה הירא ורך הלבב: רבי עקיבא אומר: כמשמעו שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה. רבי יוסי הגלילי אומר: הירא מעבירות שבידו. ולכך תלתה לו תורה לחזור על בית וכרם ואשה לכסות על החוזרים בשביל עבירות שבידם, שלא יבינו שהם בעלי עבירה. והרואהו חוזר אומר: שמא בנה בית או נטע כרם או אירס אשה). |
| ד. | "אל תירא אותו" |
"אַל תִּירָא אֹתוֹ"
השווה:
"אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי עֵשָׂו... |
"אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ תִּירָא" "לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים " "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ" |
"...רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי... לֹא תִירָא מֵהֶם..." |
"כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה'" |
"עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם" |
"וְעֹבַדְיָהוּ הָיָה יָרֵא אֶת ה' מְאֹד" |
"וַאֲדֹנִיָּהוּ יָרֵא מִפְּנֵי שְׁלֹמֹה" |
"אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת ה'" |
"רֵד אוֹתוֹ אַל תִּירָא מִפָּנָיו" |
"יְרָא אֶת ה' וְסוּר מֵרָע" |
"כִּי יָרְאוּ מִפְּנֵי כַשְׂדִּים" |
1. |
הגדר לפי הדוגמאות הנ"ל מהו ההבדל במשמעות בין "ירא את" ובין "ירא מפני"? |
2. |
במה מסייע ההבדל הלשוני הזה לדרש המובא ברש"י: ד"ה אל תירא אותו: (נדה סא) שהיה משה ירא להילחם, שמא תעמוד לו זכותו של אברהם, שנאמר (בראשית יד) "ויבוא הפליט" - הוא עוג שפלט מן הרפאים, שהכו כדרלעומר וחביריו בעשתרות קרנים, שנאמר (דברים ג) "כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים"? |
3. |
מה ראה אונקלוס לתרגם "אל תירא אותו" – לא תדחל מיניה (=ממנו) ולא תרגם "לא תדחל יתיה" כמו שתרגם דברים י"ג ה' "ואותו תיראו" – "ויתה תדחלו"? |
| ה. | שאלות ודיוקים ברש"י |
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ וְאֶת כָּל עַמּוֹ וְאֶת אַרְצוֹ וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן"
רש"י:
אל תירא אותו: (נדה סא) שהיה משה ירא להילחם, שמא תעמוד לו זכותו של אברהם, שנאמר (בראשית יד) "ויבוא הפליט" - הוא עוג שפלט מן הרפאים, שהכו כדרלעומר וחבריו בעשתרות קרנים, שנאמר (דברים ג) "כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים".
1. |
מה קשה לו? |
2. |
השווה דברי רש"י, כאן לדבריו שמות פרק ב' פסוק י"ד: ד"ה ויירא משה: כפשוטו, ומדרשו דאג לו על שראה בישראל רשעים דלטורין. אמר: מעתה שמא אינם ראויין להיגאל. שים לב: בשתי דרכים מבאר רש"י את פחדו של משה שם: 1) כפחד מפני סכנה ממשית, סכנת העונש ("כפשוטו"); 2) כפחד מפני עברות שבישראל ומפני ירידתם המוסרית ("ומדרשו..."). הסבר למה לא פירש רש"י גם כאן את פחדו של משה בשתי הדרכים הנ"ל, כפשוטו וכמדרשו, והסתפק במדרשו בלבד? |
| 3. |
מפרשי רש"י מקשין: איך נאמר שהיה משה ירא מזכותו של עוג, אדרבא, הרי באותו זמן היה חוטא, כי כונתו היתה כדי שייהרג אברהם, כמו שפירש רש"י בבראשית פרק י"ד פסוק י"ג: ד"ה ויבוא הפליט: לפי פשוטו זה עוג שפלט מן המלחמה, והוא שכתוב "כי רק עוג נשאר מיתר הרפאים". וזהו נשאר, שלא הרגוהו אמרפל וחבריו כשהכו הרפאים בעשתרות קרנים (תנחומא ומדרש בראשית רבה) זה עוג שפלט מדור המבול, וזהו "מיתר הרפאים", שנאמר "הנפילים היו בארץ" וגו' ומתכוין שייהרג אברם וישא את שרה. ואיך אם כן יפרש רש"י כאן שהיה משה ירא להילחם בו, שמא תעמוד לעוג זכות הצלת לוט? נסה לענות לשאלתם! |
4. |
האם הולך רש"י בפירושו זה בעקבות תרגום אונקלוס או לא? |
שאלה קשה ביותר
