עבודת המשכן

פסוק ב'

"וַיַּעַשׂ אֶת הָאֵפֹד..."

פסוק ג'

"וַיְרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב וְקִצֵּץ פְּתִילִם לַעֲשׂוֹת בְּתוֹךְ הַתְּכֵלֶת..."

רמב"ן:

ד"ה וירקעו את פחי הזהב: לא הוסיף בכל מלאכת הקודש לפרש דרך האומנות איך נעשה, זולתי בכאן, והראוי שיאמר: ויעשו את האפוד זהב תכלת וגו' מעשה חושב, כתפות עשו לו וגו', כי כן הדרך בכולם. וייתכן שסיפר בכאן המחשבה שחידשו בחוטי הזהב, כי היה תמה בעיניהם להיות זהב טווי ושזור, כאשר יעשו בצמר ופשתים, כי לא נשמע עד היום ההוא לעשות כן.

ספורנו:

ד"ה וירקעו את פחי הזהב: המתנדבים שהתנדבו הזהב לבגדי הכהונה רקעו פחים להיותם מוכנים שיעשו האומנין מהם פתילים.

ד"ה וקיצץ פתילים: האומן קיצץ פתילים מאותם הפחים המרוקעים שהתנדבו.

פסוק ל"ב

"וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ"

אלשיך:

ילמדנו, כי הגם שהקדוש ברוך הוא מסייע את עושי המצוה, מעלה הקדוש ברוך הוא על העוסק בה כאילו הוא עשאה כולה. והנה בעבודת המשכן לא היו ישראל בקיאין במלאכה, אך היתה נעשית מאליה על ידי השגחתו יתברך, אף על פי כן מעלה עליהם הכתוב כאילו ישראל עשו הכל...

פסוק ל"ב

"וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ"

אור החיים:

נראה, כי כאן עשה הכתוב מחברת הכללות בקיום התורה. והראה כי בני ישראל יְזַכו זה לזה, והתורה ניתנה להתקיים בכללות ישראל. כל אחד יעשה היכולת שבידו ויְזַכו זה לזה. (ואולי כי לזה רמז באומרו (ויקרא י"ט) "ואהבת לרעך כמוך" – לצד שהוא כמוך, כי בשלומו ייטיב לך, ובאמצעותו אתה משלים שלימותך ואם כן אינו אחר אלא אתה עצמך וכאחד מחלקיך). ובזה מצאנו נחת רוח כי ה' ציוה תרי"ג מצוות, ומן הנמנע שימצא אדם אחד שישנו בקיום כולם. וזה לך האות: כהן ולוי וישראל ונשים – יש מצוות בכהנים שאין מציאות לישראל לעשותם, ויש מצוות לישראל שאינם בכהנים וכן בלויים וכן בנשים. ומה מציאות יש ליחיד לקיימם כדי להשלים תיקון לרמ"ח איברין ושס"ה גידין אשר יכונו להם? ודאי רק כך, שתתקיים התורה במחברת הכללות ויזכו זה לזה ויזכה זה מזה.

פסוק ל"ב

"וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ"

העמק דבר:

באשר ידוע שישראל נתאוו מאוד שתהיה השכינה שרויה בתוכם, היה עולה על הדעת שבשביל זה השתדלו לעשות הכל, משום הכא פירש הכתוב שרק "כאשר ציוה ה' את משה כן עשו".

פסוק כ"ח

"וְאֵת הַמִּצְנֶפֶת שֵׁשׁ וְאֶת פַּאֲרֵי הַמִּגְבָּעֹת שֵׁשׁ וְאֶת מִכְנְסֵי הַבָּד שֵׁשׁ מָשְׁזָר"

רש"י:

ד"ה ואת פארי המגבעות: תפארת המגבעות, המגבעות המפוארות.

הרא"ם:

כי פארי שם רבים מן "פאר" ואמר "המפוארים", שאם לא היו המגבעות ההם מפוארים, לא היו להם פארים, ולא היה אומר "פארי המגבעות".

גור אריה:

"פארי" הוא שם בלבד כמו "תפארת". ומפני שהוקשה לו, שלא עשו "התפארת", לכך הפך הרב שהוא כמו "מגבעות מפוארות".

פסוק מ"ב

"כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הָעֲבֹדָה"

פסוק מ"ג

"וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה"