גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

מדברי המדרש

ב.

"אל תירא אברהם"

ג.

שכר אברהם

ד.

"ויאמר...מה תתן לי"

ה.

"מה תתן לי"

לגיליון זה אין עלון הדרכה
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת לך לך
שנת תש"ט

"...אל תירא אברם..."

בראשית פרק טו

לפרק זה בשלמותו עיין בגיליון לך לך תש"ב.

א.  מדברי המדרש

פסוק א'

"אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד"

בראשית רבה מ"ד ה':

ר' לוי אמר תרתין (אמר שני דרושים), ורבנן אמרי חדא (ורבותינו אמרו דרש אחד). ר' לוי אמר: לפי שהיה אבינו אברם מתפחד ואומר: תאמר, אותן אוכלוסין שהרגתי, שהיה בהן צדיק אחד וירא שמים אחד! משל לאחד שהיה עובר לפני פרדסו של מלך. ראה חבילה של קוצים וירד ונטלה. והציץ המלך וראה אותו. התחיל מיטמן מפניו. אמר לו המלך: מפני מה אתה מיטמן מפני? פועלים הייתי צריך שיקושו אותה! עכשיו שקששת אותה, בוא וטול שכרך. כך אמר הקדוש ברוך הוא לאברם: אותן אוכלוסין שהרגת – קוצים כסוחים היו! הדא הוא דכתיב (ישעיה ל"ג) "והיו עמים משרפות סיד קוצים כסוחים".
ר' לוי אמר אחרי (דרוש אחר): לפי שהיה אבינו אברהם מתפחד ואומר: תאמר, אותן המלכים שהרגתי, שבניהם מכנסין אוכלוסין, ובאים ועושים עמי מלחמה! אמר לו הקדוש ברוך הוא "אל תירא... אנכי מגן לך", מה המגן הזה – אפילו כל החרבות באות עליה, היא עומדת כנגדן, כך אתה: אפילו כל אומות העולם מתכנסין עליך, נלחם אני כנגדן!
רבנן אמרי חדא: לפי שהיה אבינו אברהם מתפחד ואומר: ירדתי לכבשן האש וניצלתי, ירדתי למלחמת המלכים וניצלתי, תאמר שקיבלתי שכרי בעולם הזה, ואין לי כלום לעתיד לבוא! אמר לו הקדוש ברוך הוא: "אל תירא... אנכי מגן לך. כל מה שעשיתי בעולם הזה חינם עשיתי עמך, אבל שכרך מתוקן לעתיד לבוא - "שכרך הרבה מאוד", וזה שאמר הכתוב (תהלים ל"ב) "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך".

רש"י:

ד"ה אחר הדברים האלה: ... אחר שנעשה לו נס זה, שהרג את המלכים, והיה דואג ואומר: שמא קיבלתי שכר על כל צדקותי. לכך אמר לו המקום: "אל תירא אברם אנכי מגן לך" - מן העונש, שלא תיענש על כל אותן נפשות שהרגת, ומה שאתה דואג על קיבול שכרך - "שכרך הרבה מאוד".

1.

מה הם הקשיים שבפסוקנו, שאותם רצו המדרשים ליישב?

2.

מה ההבדל העקרוני בין שלושת המדרשים בהסבירם את פחדו של אברהם אבינו?

3.

התוכל להביא סמך ממעשי אבות או מדבריהם לדברי ר' לוי במדרשו הראשון?

4.

התוכל להביא סמך ממעשי אבות או מדבריהם לדברי ר' לוי במדרשו האחרון?

5.

התוכל להביא סמך ממעשי אבות או מדבריהם לדברי רבותינו?

6.

השווה את דברי רש"י לשלושת המדרשים הנ"ל.

המסכים רש"י עם דעת אחד מהם, כולל את כולם או בחר לו דרך רביעית? נסה גם להסביר ולנמק, מה ראה רש"י ללכת בדרך שהלך בה!

(לשיטת רש"י בבחירתו במדרשים עיין דבריו לבראשית פרק ג' פסוק ח':

ד"ה וישמעו: יש מדרשי אגדה רבים, וכבר סידרום רבותינו על מכונם בבראשית רבה ובשאר מדרשות, ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו.

וכן שמות פרק ו' פסוק ט':

ד"ה מקוצר רוח: ... ורבותינו דרשוהו (שמות רבה וסנהדרין קיא) לעניין של מעלה (שמות ה) שאמר משה: למה הרעותה? אמר לו הקדוש ברוך הוא: חבל על דאבדין ולא משתכחין. יש לי להתאונן על מיתת האבות. הרבה פעמים נגליתי עליהם באל שדי, ולא אמרו לי: מה שמך? ואתה אמרת: "מה שמו מה אומר אליהם".

ועיין גם גיליון כי תשא תש"ה שאלה ב3 וגיליון קדושים שאלה ב3 ויתרו תש"ז שאלה ד).

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר