בגיליון האזינו שנת תש"ו שאלה א' הובאה חלוקת השירה על ידי מאמרו של Rosenthal, Die Versgliederung in "האזינו", (נדפס בישורון ב, ברלין 1915), שעל פיו מתחלקת השירה לשלושה חלקים עיקריים, שכל אחד מהם מתחלק לארבעה בתים בן שלושה פסוקים כל אחד. עיין שם!
להלן מובאות שתי חלוקות אחרות: חלוקת האברבנאל וחלוקת התרגום של בובר-רוזנצווייג, ואלה הן:
אברבנאל |
בובר-רוזנצווייג |
א) א'-ה'
ב) ו'-י"ד
ג) ט"ו-י"ח
ד) י"ט-כ"ה
ה) כ"ו-ל"ג
ו) ל"ד-מ"ג |
1. א'-ב'
2. ג'-ד'
3. ה'-ו'
4. ז'
5. ח'-ט'
6. י'-י"ב
7. י"ג-י"ד
8. ט"ו-י"ח
9. י"ט-כ"ב
10. כ"ג-כ"ה
11. כ"ו-ל"א
12. ל"ב-ל"ה
13.ל"ו-ל"ח
14. ל"ט
15. מ'-מ"ב
16. מ"ג |
|
השווה את שתי החלוקות האלה לחלוקה המובאת בגיליון תש"ו.
הסבר את ההבדל העיקרי בין שלושתן.
איזו מהן נראית לך כמתאימה ביותר, ומדוע? |
אהרן קמינקא, במאמרו "השתלשלות רעיונות ישעיה ואחדות ספרו" (התקופה כ"ב) בפרק "השפעות הנבואות הקודמות על מליצת ישעיה" אומר:
המוטיבים (של ישעיה) הם קדומים. הם שאולים כבר מתוך שירת האזינו... ניכר כי שירת האזינו בכלל היא הגרעין, אשר ממנו צמחו רעיונות ישעיה פרק א'...
כמה רעיונות של שירתנו נרמזו כבר בקיצור בפסוקי פרשת וילך.
|
סמן את הפסוקים האלה בהקבלה לפסוקי שירתנו! |
פסוק א'
"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ..."
| 1. |
אברבנאל, שואל:
אם העיד בהם את השמים ואת הארץ, למה לא השוה שניהם בלשון אחד? - את ההאזנה שאמר בשמים זכרהּ בלשון ציווי "האזינו השמים", ובארץ לא זכר שמיעתה בציווי, אבל בגוף שלישי "ותשמע הארץ".
נסה לענות לשאלתו. |
|
2. להשוואת פסוקנו לישעיה א' ב'
"שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ כִּי ה' דִּבֵּר בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי"
ספרי, האזינו א':
לפי שהיה משה קרוב לשמים, לפיכך אמר "האזינו השמים", ולפי שהיה רחוק מן הארץ, לפיכך אמר "ותשמע הארץ אמרי פי". בא ישעיה וסמך לדבר ואמר: "שמעו שמים", שהיה רחוק מן השמים, "והאזיני ארץ" – שהיה קרוב לארץ.
התוכל לבאר שינוי זה בדרך הפשט (באופן סגנוני-ספרותי)? |
פסוק ג'
" כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵא-לֹהֵינוּ"
נחלקו המתרגמים בתרגום "כי" זה:
רמבמ"ן:
ווען איך דעס עוויגען נאמען אנרופע: ערקעננעט די גראססע... גוטטעס.
Hirsch:
Denn er ist Gottes Namen, den ich verkuende… Gotte gabet d. Groesse.
Buber-Rosenzweig:
Denn ich rufe den Namen, zollt Groesse unserm Gott
| 1. |
מהי דעת מפרשינו בשאלה זו, ומהי מעלת כל אחת משתי הדרכים? |
| 2. |
הסבר את המושג "קריאת שם ה'" על פי רמב"ן, בראשית פרק י"ב פסוק ח':
פירש אונקלוס שהתפלל שם, כמו "קראתי שמך ה' מבור תחתיות" (איכה ג' נ"ה). והנכון שהיה קורא בקול גדול שם לפני המזבח את שם ה', מודיע אותו ואלוהותו לבני אדם, כי באור כשדים היה מלמדם, ולא אבו שמוע, ועתה כשבא בארץ הזאת שהובטח בה "ואברכה מברכיך", היה למוד ללמד ולפרסם האלוהות. וכן אמר הכתוב (להלן כ"ו כ"ד) ביצחק כאשר הלך אל נחל גרר והובטח "אל תירא כי אתך אנכי", שבנה מזבח "ויקרא בשם ה'". כי בא במקום חדש, אשר לא שמעו את שמעו ולא ראו את כבודו, והגיד כבודו בגוים ההם. ולא נאמר ביעקב כן, מפני שהוליד בנים רבים כולם עובדי ה', והיתה לו קהילה גדולה, נקראת עדת ישראל, ונתפרסמה האמונה בהם, ונודעה לכל עם, וגם כי מימי אבותיו נתפרסמה בכל ארץ כנען. וכך אמרו בבראשית רבה (ל"ט ט"ז): מלמד שהקריא שמו של הקדוש ברוך הוא בפי כל בריה. |
| 3. |
כיצד ניתן להכריע בין המפרשים שהוזכרו לעיל ושנדונו בשאלה 1, על פי פירוש רמב"ן זה? |