שירת האזינו

שים לב: גיליון זה הוא המשך גיליון האזינו תשי"א שעסק כולו בפסוקים ל"ו-ל"ז. עיין שם!

לפי המתרגמים בובר-רוזנצווייג מתחלקים הפסוקים ל"ב ל"ו-ל"ג לארבעה בתים:

פסוקים ל"ו-ל"ח

פסוק ל"ט

פסוקים מ'-מ"ב

פסוק מ"ג

פסוק ל"ט

"... אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא"

סנהדרין צ"א:

תנו רבנן: "אני אמית ואחיה" יכול שתהא מיתה באחד וחיים באחד,

רש"י:

והכא קאמר: אני ממית אדם זה ומחיה אדם אחר.

 כדרך שהעולם נוהג?

רש"י:

שזה מת וזה נולד?

תלמוד לומר: "מחצתי ואני ארפא" – מה מחיצה ורפואה באחד - 

רש"י:

ואין רפואה אלא במקום מחץ.

 אף מיתה וחיים באחד. מכאן תשובה לאומרים: אין תחיית המתים מן התורה.

רמב"ן: 

ד"ה אשר חלב זבחימו יאכלו: כי היו ישראל תדירים בעבודת הקרבנות והנסכים מכל גוי לאלהיו. והזכיר לשון רבים, יאכלו וישתו, לאלהימו שהוא לשון הרבים, ואצל העמים רבים הם. ולכך חזר ואמר, ראו - עמים כולם, אני אני הוא - יחיד, ואין אלהים עמדי - לעזור לי, ואין כנגדי להציל, ולמחות בידי מלעשות כל רצוני להמית ולמחוץ ולהחיות ולרפוא.

עקדת יצחק:

...והנה כאשר יחליטו הגויים המאמר הזה (ר"ל: "אי אלוהימו?"), יעשה ה' למען שמו הגדול, כי איך יחל? (= יחלל שמו), ותהיה תשובת ה' להם על פי דבריהם. ראו עתה כי אני הוא... אמנם אין ריבוי אלוהים עמדי כמו שאמרו האומות "יקומו ויעזרוכם" – אני אמית מכם מה שאמית ואחיה מה שאחיה ומחץ מכת עמי אשר מחצתי - אני ארפא, ואין מידי מציל מעשות כל אלה.

אברבנאל:

"אני אמית ואחיה": אני הוא מי שעשיתי את ישראל כמתים, כמו שנאמר (איכה ג') "במחשכים הושיבני כמתי עולם" – ולא אתם בגבורתכם. ואני אחיה אותם עתה ואגאלם. אני מחצתי אותם בגלותם ואני ארפא, כמו שנאמר (ישעיה ל') "ביום חבוש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא".