פרשת התשובה

א

ב

רמב"ן, פסוק ב':

וטעם ושבת עד ה': שתשוב אל ה' בכל לבבך ובכל נפשך ותקבל עליך ועל בניך לדורותם לעשות ככל אשר אנכי מצוך היום, כאשר עשו בגאולה השנית דכתיב (נחמיה י' ל') ובאים באלה ובשבועה ללכת בתורת האלהים אשר נתנה ביד משה עבד האלהים ולשמור ולעשות את כל מצות ה' אדנינו ומשפטיו וחקיו. או יהיה “מצוך אתה ובניך” כמו מצווך לך ולבניך, כענין ואתה צוית (בראשית מ"ה י"ט), וכן וירעו אותנו (לעיל כ"ו ו'), לנו.

אברבנאל:

... אם היות הברכות והקללות בלשון תנאי "אם שמע תשמע" ו"אם לא תשמע", הודיעם משה אדוננו, שכולם – הברכה והקללה – עתידים להתקיים, ושאחר שיתמו הקללות כולם ישובו אל העם יתברך והוא יקבצם ויגאלם. וזאת היא הנחמה האמיתית והגאולה העתידה אשר אנחנו מקווים אותה... כי יבואו עליך הברכה והקללה – כי כולם יתקיימו בהכרח, הנה אז בהכרח תשוב אל ה'.

רש"ר הירש:

כאשר יתקיים בך כל הנאמר בתורה - בברכה וקללה - על עיצוב דמות עתידך באלפי השנים הבאות, אז תביא את סיכום נסיונותיך – נסיונות דרכך בהיסטוריה – אל לבבך פנימה, וכתוצאה מחשבון נפשך תשוב אל ה' ולתורתו בכל לבבך ובכל נפשך.

ראב"ע, סוף פרק כ"ט:

ד"ה הנסתרות: ...ובעבור שאמר "וישליכם אל ארץ אחרת" אמר כי אם תשוב אל ה', אף על פי שאתה חוצה לארץ, השם ישיב שבותך. ועל דעת רבי יהודה המדקדק הראשון כי הוא יניח.

חזקוני:

לעיל (כ"ט כ"ז) נאמר: וישליכם אל ארץ אחרת, וכאן נאמר: אם תשוב - הוא ישוב את שבותך.

רמבמ"ן:

ווען נון קינפטיג אללע דיזע דינגע איינטרעפפען, זעגען אונד פלוק... דו נימסט עס צו הערצען, בעקעהרסט דיך צום עויגען... זא ווירד דער עוויגע זיך אויך דיינער ערברמען.

וכן כל המתרגמים.