הסתכל בתרשים הנ"ל וענה בעזרתו על השאלות האלה:
| 1. |
לפי מה חולקו השבטים באופן זה לארבע קבוצות, ואיך חוברו יחד שלושה שלושה, הלוא תראה שאין הסדר לפי גילם? |
| 2. |
למה שונה הסדר שבו הוזכרו השבטים בפרק ב' מן הסדר שבו הוזכרו בפרק א'? |
| 3. |
נתקשו המפרשים בפירוש תהלים פרק פ' פסוקים ב'-ג':
"רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה לִפְנֵי אֶפְרַיִם וּבִנְיָמִן וּמְנַשֶּׁה עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ וּלְכָה לִישֻׁעָתָה לָּנוּ"
אולם יש מהם המיישבים את הקושי על פי פרקנו (עיין בתרשים!) מהו הקושי, ומהו יישובו? |
אלשיך:
...ועוד אמר הוא יתברך בתורתו: בל יתגאה יהודה באומרו: "אני ראשון לכולם!" – על כן אמר (ג') "והחונים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה לצבאותם", כלומר: לא עתה יבושו השאר, פן יאמר יהודה "גדול אנכי, כי אני ראשון לכולם" – כי הוא אינו לפניהם, רק כאילו האחרים קדמוהו ובתוספת וי"ו, כאילו הוא נוסף עליהם. וגם נזכר דגלו כלאחר יד, ולא כאחרים, לבל יזוח דעתו על הקדמה.
|
מה הפליאה הסגנונית שעליה בנויים דבריו? |
פסוק כ'
"וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה"
רש"י:
ד"ה ועליו: כתרגומו ודסמיכין עלוהי.
לבוש האורה, שואל:
למה לא פירשו רש"י לעיל (פסוק ה') גבי "והחונים עליו מטה יששכר", או לגבי "עליו" שבפסוק י"ב, שכולן פירושן כתרגומו "סמיכין עלוהי", ולא פירשו רש"י אלא כאן?
|
נסה לענות לשאלתו. |